[truma-form]

[contact-form 1 "טופס צור קשר 1"]

לפרטים נוספים: 054-6734167

פקס-מייל: 15-349-508-688

כתובתנו: קיבוץ חנתון ד.נ. המוביל 17960

כתבו לנו: land.israel@gmail.com

וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת

ספר ויקרא, כ"ג, כ"ה

"העם יהיה לא רק המייסד, אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה [הקרקע] לצמיתות. על ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם, באופן שאינו מתאים עם כוונותיו של המייסד. עלינו לדאוג גם להבא כי יהיה הרכוש הזה נשמר באמונה הכי גדולה, וכי יתנהגו בו בצמצום, בפחד, יותר מאשר בעוז."

בנימין זאב הרצל, נאום בקונגרס הציוני החמישי, 1901

כל מהפכה בהיסטוריה האנושית עברה דרך חלוקת המשאב היסודי והקיומי ביותר לאדם: האדמה. השלמתה הסופית והמוחלטת של מהפכת ריכוז ההון בישראל בידי מעטים, נעשית כיום באמצעות תהליך ההפרטה הנרחב והעמוק ביותר שידעה מדינת ישראל: הפרטת קרקעותיה והעברתן מבעלות ציבורית לידיים פרטיות.

תהליך זה, הנעשה במחשכים וללא דיון ציבורי, באצטלה של רפורמה לייעול פעולתו של מנהל מקרקעי ישראל, הינו תהליך מסוכן ובלתי הפיך.

לא נכנס במסמך זה לחלופות לרפורמה המוצעת, על אף שנדרשים שינויים ארגוניים ומבניים בפעולתו של המנהל, בשל קוצר היריעה, אך נפרוט את השלכותיה הרות הגורל של הרפורמה על עתיד העם היהודי ומדינת ישראל. זאת במטרה להביא לדיון דמוקרטי, מעמיק ויסודי, בניגוד למהלך הנוכחי המתקיים בחדרי חדרים, הרחק מעיני הציבור.

א. שיווק קרקעות במכר, במקומות ובהיקפים התואמים את צרכי המשק.

ב. רכישה ופדיון של קרקע לצרכים לאומיים.

ג. ביצוע פעולות אכיפה לצורך שמירת זכויות המדינה במקרקעין.

ד. הבטחת רישום המקרקעין בטאבו.

ה. מתן שירות לחוכרים בדרך של מיקור חוץ.

ו. איסוף והצגת מידע לציבור בדבר זמינות קרקע לתכנון ולפיתוח.

באותו פרק בסעיף 12 (ג):

"הקצאות חדשות של קרקעות עירוניות למגורים והקצאות חדשות במכרזים של קרקעות עירוניות למטרות תעסוקה תתבצענה, אך ורק (הדגשה במקור) בדרך של העברת בעלות, ולא של הענקת זכויות חכירה. במקומות בהם לא התבצעה פרצלציה, תתבצענה הקצאות במכר מותלה ברישום. הנ"ל יחול על כלל הגורמים הפועלים לשיווק קרקעות, לרבות משרד הבינוי והשיכון."

המהפכה המתוכננת על ידי ממשלת נתניהו - ביטול הליך ההחכרה והפיכת כל עסקת מקרקעין לעסקת בעלות. כך יילקח המשאב הלאומי והציבורי - הקרקע - ויהפוך לרכוש פרטי.

הרפורמה מתחילה בקרקעות העירוניות אולם בסעיפים 14 ו-15 למסמך משרד האוצר מופיעות ההנחיות אשר מטרתן הפשרת הקרקע החקלאית לסחר נדלנ"י. הקרקע החקלאית היא החלק הגדול והמרכזי ב"עוגת" הקרקעות של המדינה, והתהליך המתחיל בקרקע העירונית מייצר את התנאים החוקיים הנדרשים להעברת הבעלות על הקרקע החקלאית מהמדינה ליזמים פרטיים.

נקל לשער, כי רק המיעוט שבמיעוט, בעלי האמצעים המרובים, יהיו אלה אשר ירכשו, בתהליך, חלקה אחר חלקה, את הבעלות על מקרקעי ישראל, בעיר ובשטחים הפתוחים.

מטרת התנועה הציונית הייתה והינה - בית לאומי לעם - קרקע מוצקה עליה יוכל לחיות בריבונות שתבטיח את זכות קיומו. הקרן הלאומית לגאולת הקרקעות נוסדה מתוך הבנה, כי לא מהנדבנים תגיע הישועה (הללו סירבו לתרום כספם לבקשתו של הרצל), אלא מעִם העם עצמו. מטרת הקרן - בעלות לאומית על הקרקע כך שאישים פרטיים לא יוכלו לעשות בה שימוש לצרכיהם הצרים - כלכליים או אחרים.

משמעותה של הרפורמה המוצעת עתה היא שינוי מעמדה של המדינה כבעלת הקרקע והפיכתה למעין בנק קרקעות, שתפקידו שיווקן לכל המרבה במחיר, עד ל"גמר המלאי". למהלך זה תהיינה השפעות הרסניות על החברה הישראלית:

האינטרס הלאומי ייחלש ויהיה כפוף לאינטרס הכלכלי - בעתיד הלא רחוק, אם תתממש הרפורמה, תהיה תלויה המדינה, בבואה לממש צרכים לאומיים (קליטת עליה, התיישבות ספר, פינוי ישובים והעברתם, שמירה על הביטחון ועוד), בחסדיהם של טייקונים בעלי אינטרס פרטי שיחזיקו בקרקעות.

במדינת ישראל, בשונה משאר מדינות העולם המערבי, הבעלות המרכזית על הקרקעות היא של המדינה. בעלות פרטית על קרקע מתאימה, אולי, למקומות אחרים, אך בישראל הקטנה, אשר שאלת ריבונותה על שטחיה הינה שאלה קיומית, מדובר במשאב בעל ערך יקר מפז. אין ולא יכול להיות מחיר (וגם אם המדובר הוא במאות מיליארדים) לערובת קיומו של העם היהודי וריבונותו בארצו.

את הסכנה בהפרטה זו היטיב לתאר אלי כהן, לשעבר הממונה על השכר באוצר בריאיון שהעניק לרינו צרור, בעיתון מעריב, ב- 1.8.2008:

מבחינה כלכלית-חברתית יגדלו הפערים ותתחזק השכבה הקטנה, השולטת במשק הישראלי.

"זה המקום להבהיר נקודה חשובה ביותר כדי שלא יהיה מקום לטעות: אם תופרט הקרקע, היא לא תעבור לידי הציבור הרחב במתכונת של צדק חלוקתי. היא תעבור לידי מספר בעלי הון שישלטו גם במשאב היקר והחשוב הזה. ואלה, גם אם התנהלותם תהיה הגונה, יפעלו על-פי שיקוליהם, תוך שימת דגש לגיטימי מבחינתם על האינטרס הכלכלי שלהם. לכל אחד צריך להיות ברור כי אין לאף אדם זכות לבקש ממי שרכש נכס במיטב כספו שינהג בו בדרך שאינה הולמת את האינטרסים שלו. ומה יעשה הציבור אם ביום מן הימים ירצה לקבוע כיעד לאומי התיישבות באזור מסוים ולא באזור אחר? ילך אצל בעלי הממון שהקרקע עברה לידיהם ויבקש את חסדיהם?"

עו"ד רחל זכאי, לשעבר יועמ"ש למנהל מקרקעי ישראל, 30.4.2008

הפרטת המנהל ושיווק מקרקעי ישראל לכל המרבה במחיר, תביא לכך שאלו אשר בידיהם היכולת הכלכלית והפוליטית לקנות אדמות רבות ובזול, יתפסו חלקים משמעותיים משטחה של המדינה. כך תיווצר טבעת חנק על הכלכלה, שכן לגורמים שירכשו את האדמות יהיה עניין במיקסום הרווח הפרטי שלהם מהשקעתם על ידי העלאת ערך האדמה. כלומר, הפרטת האדמות היא קרקע פורה לספקולציה - לבעלי האדמה יהיה עניין "לחנוק" מפעם לפעם את ההיצע, על מנת להעלות את הביקוש ובעקבות כך את המחירים. האדם הפשוט יתקשה בתנאים אלו לשכור דירה, או לקנות בית.

אדמה יקרה תמנע יכולת לתהליכי פיתוח כלכלי מהיר, שכן יהיה צורך בהון רב, על מנת לקנות שטח להקמת מפעל או לשם בניית מבני מגורים.

"ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון."

אביב לביא, מעריב, 4.5.2009

הצפיפות הגבוהה במדינת ישראל יוצרת לחצי פיתוח, אשר רק מערכת תכנונית ציבורית יכולה לאזנם אל מול מכלול האינטרסים.

גורמי התכנון בישראל מודים, כי לחצים מצדם של יזמי הנדל"ן מייצרים תהליכי קבלת החלטות תכנוניים, אשר אינם עומדים בקנה אחד עם טובת הציבור. השוק הפרטי, שמטרתו עשיית רווח, אינו יכול להגן על הריאות הירוקות של מדינת ישראל ולראות לנגד עיניו שיקולים סביבתיים אלו. האסון האקולוגי שייגרם כתוצאה מהכנסתה של הקרקע לשוק הסחורות הוא בלתי הפיך ויהווה בכייה לדורות.

[1] תכסית השטח הבנוי בישראל היתה בשנת 2003 - 1,094 קמ"ר,

שהם כ- 5% משטח המדינה. שטח הכבישים הבינעירוניים הוא

130 קמ"ר. יחד עימו מסתכם השטח הבנוי ב- 1,224 קמ"ר.

שיעור השטח הבנוי (ללא כבישים) מצפון לבאר שבע הוא כ- 11%.

מקור: דפוסי השימוש בשטחים הבנויים בישראל.

מוטי קפלן, מכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה, 2007.

אלו הנוטים לחשוב כי ערביי ישראל עתידים לצאת נשכרים מהרפורמה המוצעת, בשל הפיכת הקרקע לסחירה ובכך זמינה לכל דורש, טועים טעות מרה.

המגזר הערבי, כחלק מכלל החברה הישראלית, כורע תחת עולה של ההפרטה המתבצעת במשק. כמו במגזר היהודי, גם החברה הערבית מאופיינת ברוב גדול של אנשים ונשים קשיי-יום, ומיעוט מצומצם ביותר של בעלי-הון, אשר ביכולתם לרכוש את נכסי החברה המופרטים חדשות לבקרים.

חשוב להבין, כי גם לאחר הרפורמה, אשר רק לכאורה תציב את הקרקע כמשאב זמין לכלל החברה, ידם של מרבית ערביי ישראל לא תהא משגת לרכישת נכס.

האם החלופה היחידה להפרטת הקרקעות היא קיפוחם של ערביי ישראל?

אנו שוללים טענה זו מכל וכל.

יש ממש בטענות הציבור הערבי על קיפוח מצד המדיניות הקרקעית של ממשלות ישראל לאורך השנים (לראיה, מאז קום מדינת ישראל לא הוקם אף יישוב ערבי חדש למעט ישובים בנגב ובגליל שנועדו לרכז לתוכם את האוכלוסייה הבדואית).

יחד עם זאת, רק במסגרת הדיון הציבורי, כאשר הקרקע היא נכס בידי הכלל, יש היתכנות לעיצוב סדרי עדיפויות מתוקנים.

ממשלת נתניהו הצהירה במצעה בריש גלי על כוונתה להפריט את מנהל מקרקעי ישראל, מדוע אם כן חש רה"מ הנוכחי צורך להחביא את הרפורמה הזו בספר עב הכרס ומרובה הסעיפים של חוק ההסדרים?

אין מדובר כאן בהפרטת מפעל בודד או חברה ממשלתית, אלא בהפרטת חזון ונכס לאומי ממדרגה ראשונה, שמגיע לשווי של מאות מיליארדים. הפרטה זו מהווה סכנה חמורה לאושיות המפעל הציוני ומתרחשת במהירות הבזק. הממשלה רצה, ללא הרהור וללא מעצורים, לביצוע מהלך אשר סופו - מי ישורנו?

היועץ המשפטי, עו"ד מני מזוז[1] התבטא כנגד ההצעה לכלול את הרפורמה כחלק מחוק ההסדרים הנוכחי. היועץ סבור, שאין "להשחיל" רפורמה כה יסודית באמצעות חוק ההסדרים, שמטרתו היא הסדרים בעניין הכנסות והוצאות בתקציב המדינה. הרפורמה המוצעת מנוגדת ל'חוק יסוד מקרקעי ישראל' (1960), הקובע, כי אין להעביר את הבעלות על קרקע המדינה לידיים פרטיות. לטענה כי אין לשנות חוק יסוד באמצעות חוק רגיל, קל וחומר חוק ההסדרים, יש סימוכין בפסיקות בית המשפט העליון.

[1] רפורמה: הבעלות על הקרקע תועבר לדיירים, NEWS1, אלעזר לוין,

3.5.2009

• העברת הבעלות על אדמות המדינה יכולה להקיץ את הקץ על המפעל הציוני בבחינת אחוזת העם לעולם. בשרשור כזה או אחר אנו עלולים למצוא את אדמות המדינה כולן בידי אויבנו. ממשלת נתניהו מוכרת את הארץ!
• העברת הבעלות על אדמות המדינה לא תשרת את האזרח הקטן, כי אם תעשיר עוד יותר את השכבה הדקה של בעלי ההון ותעמיק את הפערים החברתיים.
• מבחינת שמירה על הסביבה הירוקה ואתרי הטבע בישראל, תתקשה המדינה לשמור על קיימותם של משאבים חיוניים אלו לטובת הציבור כולו, מפני שהשיקול היחידי הקובע יהיה של בעלי הקרקעות, הוא השיקול הכלכלי - מה יש בו רווח ומה הפסד.
• העברת אדמות המדינה לידיים פרטיות תחסל את הסיכוי לתיקון אפליית המיעוט הערבי בנוגע למקרקעי ישראל, שכן אין לצפות מבעל נכס פרטי לעשות את אשר מוטל על המדינה - טיפוח הקיום המשותף בארץ ישראל.
• הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, מהלך בסדר גודל היסטורי, תוכרע במחטף פרלמנטרי, הוא חוק ההסדרים. זוהי פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. אין לקבל זאת בשתיקה!

האידיאולוגיה הרשמית להעברת הבעלות על קרקעות המדינה הינה הסרת החסמים הבירוקרטים. סיסמאות אלו נשענות היטב על סלידתו של האזרח מהמנהל. ואולם - ניתן לחולל רפורמה במנהל מקרקעי ישראל ללא העברתן של אדמות המדינה לבעלי ההון.

אנו תובעים מדרג מקבלי ההחלטות, מגופים וארגונים חברתיים ומכלל אזרחי המדינה, אשר עתידה יקר ללבם, לצאת נגד העברת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל במסגרת חוק ההסדרים - כצעד ראשון ובהול למניעת הפרטת קרקעות ישראל ומכירתן לכל המרבה במחיר, מהלך אשר יביא לאובדן ההישגים העצומים של התנועה הציונית ומדינת ישראל.

ההשקפה המקראית

בהשקפה המקראית אין קניין פרטי בקרקע. האדמה היא נכס אלוהי, ככתוב: "וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת--כִּי-לִי הָאָרֶץ" (ויקרא כ"ה כ"ג). תפישה זו לא נשארה תיאורטית או הצהרתית, אלא עוגנה בנוהג, בתרבות ובחוק של עם ישראל הקדום. כך, בכל 49 שנים היתה אחזקת הקרקע - אשר היוותה בסיס עיקרי לסדר החברתי בהיות האדמה והשימוש בה כח הייצור המרכזי - מאורגנת מחדש, "מאותחלת", על מנת למנוע יצירת פערים חברתיים גדולים ומתמשכים:

"וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ." (ויקרא כ"ה, י).

פשעו החמור של מלך ישראל, אחאב, היה כי חמס את נחלת אבותיו של נבות היזרעאלי. נבות לא היה מוכן לסחור בנחלתו, גם לא עם מלך ישראל, ולכן נרצח. אליהו הנביא ביקר את אחאב בקריאה: "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם יָרָשְׁתָּ?".

מכאן ניתן ללמוד, כי הקרקע היתה סחורה יוצאת דופן בהשקפה המקראית, סחורה בעלת מעמד חוקי ייחודי, המוגבלת בהעברתה לידיים פרטיות, ואופן אחזקתה מפוקח בדרכים ייחודיות, אשר מהוות את השלד של התפישה המוסרית ביהדות.

תפקיד הקרקע בציונות

"בכל מקום פוגשים אנו רבבות יהודים תועים מארץ לארץ תלושים וקרועים ונתונים כמו בחוד כף הקלע" כתב המשורר חיים נחמן ביאליק, "אין לבטוח בגלות: אלכסנדריה וערב, אפריקה ואיטליה, צרפת וספרד, בכל אלה המקומות היו לנו קבוצים גדולים, שמילאו בשעתם תפקידים גדולים בחיינו, אבל כולם בטלו וגם זכר לא נשאר להם."[1]

מנהיגי התנועה הציונית הבינו, כי הפתרון לגלות מחייב רכישת אדמות שיוחזקו על ידי העם, לניהול עניינו ולהבטחת קיומו לעולמי עד. הראשון להבין ולתבוע את תקומתו של העם תוך ריבונותו על הקרקע, היה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל: "אנו רוצים לעשות משהו נגד המצוקה. להמשיך ולעורר את העם, ולחזק את המתעוררים. זאת נוכל לעשות רק אם יהיה קרקע מוצק מתחת לרגלינו".

והוסיף על כך י.ל. פינסקר בספרו אבטואמנציפציה: "האדמה אשר נרכוש לנו צריכה להיות אדמה פוריה שמצבה טוב וכמוּתה מַספקת לישוב של מיליונים אחדים. וצריכה האדמה הזאת להיות קניין לאומי שאינו יוצא לרשות אחרים עולמית."

הקמת הקרן הקיימת לישראל

"הקולוניזציה הנדבנית לא הצליחה, הלאומית תצליח" - כך פתח הרצל את נאומו בקונגרס הציוני החמישי בבאזל. בקונגרס זה הוחלט - הקמת התשתית הלאומית תתבסס על ההון הלאומי. קביעה זו נבעה מתוך המסקנה אליה הגיעו מנהיגי הציונות, כי לא ניתן יהיה להסתמך על הונם ונדבנותם של אילי ההון היהודים. "העם יהיה לא רק המייסד, אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה לצמיתות. על ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם, באופן שאינו מתאים עם כוונותיו של המייסד" הוסיף הרצל. מטרה זו הביאה להקמת קק"ל, קרן קיימת לישראל. העיקרון המרכזי היה 'קניין העם לְעוֹלָם'.

אמר על כך ברל כצנלסון: "וברגע ההיסטורי הגדול, ברגע יסוד הקרן הקיימת, לא בגדה בנו ההשגחה הלאומית, וידה ניהלה את יד המחוקק, אשר חרת על הלוחות את המטרה: גאולת האדמה לאחוזת-עולם לעם. ביצירת היישוב העובד צריכים להשתתף היחיד והציבור. האומה צריכה לתת לעובד את האדמה. לתת לא במתנה ולא במכירה לחלוטין, כי אם בהשאלה - להשתמש בה כל ימי עבודתו וימי עבודת בניו אחריו."[2]

הקמת מנהל מקרקעי ישראל

עקרון 'קניין העם לעולם' קיבל משנה תוקף עם הקמת המדינה ועוד לפני כן, כאשר גופים ואזרחים פרטיים רבים תרמו את הקרקע שנקנתה על-ידיהם והעבירו אותה לבעלות הכלל. ב-1960 הוחלט להקים גוף שינהל באופן משותף את כלל אדמות המדינה ואדמות קק"ל, ולשם כך חוקק חוק יסוד, המגדיר במפורש את העיקרון לפיו לא ניתן למכור קרקע: "מקרקעי ישראל, והם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת" (חוק יסוד: מקרקעי ישראל). חוק זה בא להבטיח, כי הקרקע הלאומית תישאר לעד בבעלות ציבורית, כדי להמשיך לקיים את עקרון הבית הלאומי ליהודים. עקרון ההחכרה ל- 49 שנים, ללא העברת הבעלות מידי המדינה, נוצק על יסודות ההשקפה המקראית על מעמדה החוקי הייחודי של הקרקע ועל בסיס מנהג היובל.

בהמשך לחוק זה נחתמה ב-28 לנובמבר 1961 אמנה בין מדינת ישראל לקק"ל: "ממשלת ישראל והקרן הקיימת לישראל גמרו אומר לסלק את הכפילות שנוצרה בניהול אדמותיהם בידי מוסדות שונים, לאחד בידי המדינה את ניהול אדמות אלה, שמירתן והטיפול בהן..."[3]

לאחר חתימת האמנה הוגדרו 93% מקרקעות הארץ כשייכות למדינה או ללאום היהודי (קק"ל) ומנוהלות על ידי המדינה באמצעות ממ"י.

אחרית-דבר

הסתכלות רטרו-ספקטיבית זו עלולה להטעות. לאורך דברי ימי העם היהודי הייתה התפישה המוצגת כאן בויכוח ובעימות. "האחאבים" של כל הזמנים תמיד רואים את הבעלות, את הרווחים האישיים ואת הנאותיהם כתכלית ומהות הקיום האנושי. הקמת הקרן הקיימת לישראל לוותה בויכוחים וחרמות, אשר החריפו ככל שהתפתחה שאלת ההתיישבות בארץ - וככל שבעלי הון ראו בה אפשרויות למימוש רווחים. גם הקמת המינהל, וודאי שאופן פעולתו לאורך השנים, עוררו ויכוח על הצורך והיכולת של לאום לנהל את אדמותיו.

ניצחון התפישה הגורסת בעלות פרטית על אדמותינו עלול להוביל לאסון סביבתי, תיכנוני, כלכלי, חברתי, לאומי וקיומי, אשר בסופו נישול העם היהודי מריבונותו בארץ ישראל, אשר לה ייחל במשך 2,000 שנות גלות.

[1] על חורבן היהדות בגולה ובניין א"י, חיים נחמן ביאליק, תרפ"ו

[2] כתבי ברל כצנלסון, לקראת הימים הבאים, כרך א', ע"מ 74

[3] האמנה בין מדינת ישראל וקק"ל 1961

כך מסביר משרד האוצר את הרפורמה המתוכננת:

"מאחר והקרקע מהווה גורם ייצור מרכזי במרבית הפעילויות הכלכליות במשק, מהווה כיום המינהל חסם מרכזי בפני הפיתוח הכלכלי במדינת ישראל." [1]

כך יוסר ה"חסם":

1. הקמת רשות מקרקעין חדשה, המשמעות - צמצום תפקידי המנהל והפיכתו לגורם האחראי על שיווק ומסחר בקרקע לצורכי רווח ולאו-דווקא לצרכים לאומיים כלליים.

2. פעילויות התכנון והפיתוח יועברו מהמנהל למגזר הפרטי, המשמעות - אבדן יכולת הפיקוח והתכנון של המדינה.

3. יועמד פרויקטור חיצוני (שאינו נבחר ציבור) מטעם הממשלה במקום שר השיכון לניהול המערכת, המשמעות - הקטנת כוחו של הציבור בהשפעה על ההחלטות.

4. שינוי הרכב מועצת מקרקעי ישראל תוך הקטנת ייצוג העם היהודי (קק"ל) במועצה מ- 50% כיום, ל- 17%.

חקיקה מהפכנית זו, המנוגדת לחוק יסוד: מקרקעי ישראל (1960) ואמנת קק"ל עם המדינה (1961), תעבור בחוק ההסדרים, מסתתרת בין עשרות חוקים אחרים, ובמסגרת אישור תקציב ל-2010.

בדומה לכל תהליך הפרטה במשק, 'הרפורמה' מוגשת לציבור תחת אצטלת חיסול הבירוקרטיה והסיאוב הקיימים במנהל מקרקעי ישראל. זהו ניצול ציני של תחושות הטינה והתסכול הרווחות בקרב דעת הקהל הציבורית כלפי גוף זה.

אין ספק, כי נדרשת רפורמה במנהל, אך לא כזו המסכנת את קיומה של מדינת ישראל.

מדוע קק"ל, הקיבוצים והמושבים לא מתנגדים למהלך?

מכופפים את ידה של קק"ל - ע"פ ההסכם הקואליציוני של הליכוד עם ש"ס (סעיף 41.6, פסקה ז'), אם קק"ל לא תסכים לשינויים המוצעים ברפורמה, תיסוג מדינת ישראל מהאמנה איתה. משמעות הדבר - אבדן השפעתה של קק"ל על המדיניות הקרקעית בארץ ישראל. קק"ל תישאר עם האדמות שבבעלותה ללא כלים ממשיים לנהלן.

מכופפים את ידה של ההתיישבות - בשלב הראשון לא תכלול הרפורמה קרקע חקלאית, עד לבירור העתירות בנושא בבית המשפט. יש להניח שמנהיגי ההתיישבות חוששים מפגיעה בהם בשלב השני של הרפורמה אם יצאו כנגדה כעת. זאת ועוד: בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעבודה (סעיף 42) הוסכם על הקמת ועדת שרים אשר תפעל להסדרת מעמד החקלאים בקרקע תוך שישה חודשים; זהו מנוף הלחץ המופעל על ההתיישבות.

אפשר לעשות רפורמות במנהל גם בלי להפריט את קרקעות המדינה

קיים כיום קונצנזוס בציבור, שניהול מקרקעי ישראל אינו כליל השלמות. ההשתלחות במינהל הפכה לסוג של "בון טון" שבמסגרתו אנו שומעים לא אחת אישים בעלי תפקידים בכירים שקוראים לפירוק המינהל, כאילו טמונה בפירוק עצמו איזו תרופת פלא לכל חוליי שוק הנדל"ן הישראלי ותחום מקרקעי ישראל...

עם כל הצער שבדבר, אני שותפה לדעה שדרך ניהולם של מקרקעי ישראל על-ידי המינהל איננה אופטימלית, אבל חשוב מאוד להבין שלא הכול נתון בידי המינהל...

בכל הסבך הזה יש לזכור כי המינהל מתפקד כשהוא מונחה הן על-ידי מועצת המקרקעין, שמהווה מעין מועצת מנהלים והן על-ידי הממשלה. כשיש לגוף כמו המינהל הרבה בעלי בתים, ברור שהוא מסובך בכבלי החלטות שונות, משתנות, מנוגדות, ושלעתים אינן ניתנות לניהול ולשליטה. וכשהמינהל נדרש למלא במשאביו הדלים לא רק את תפקידו אלא גם תפקידים נוספים, וזאת בשעה שהוא שבוי בידי האוצר ונציבות שירות המדינה, שמקצצים ללא הפסק בכוח האדם, מונעים קליטת עובדים חדשים ומתערבים בכל תהליכי העבודה והקצאת המשאבים, בצדק ושלא בצדק - מצבו של המינהל כמעט קשה מנשוא .

כאשר זה מצב הדברים, אין מנוס מלהכיר בקיומה של בעיה משמעותית ששינויים קוסמטיים וסיסמאות לא יפתרו. את הבעיה צריך ואפשר לפתור בדרכים שונות, אבל מכאן ועד למסקנה שיש להעביר את מקרקעי ישראל לבעלות פרטית, הדרך רחוקה מאוד. למיטב הבנתי, מימוש מסקנה כזו עלול להיות הרה אסון.

עו"ד רחל זכאי, לשעבר יועמ"ש מנהל מקרקעי ישראל, 30.4.2008

[1] הרפורמות המבניות במשק לשנת 2010-2009,

בפרק ממ"י - דברי הסבר, משרד האוצר

תפיסה זו עוגנה בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, תש"ך - ‎1960

· מה שעשו ב 200 שנה אנחנו נסיים בחצי שנה

"אם נגמיש את הבירוקרטיה מול הכרישים, לפי הערכה שלי, תוך מספר חודשים כל הקרקעות ייגמרו, אנחנו נמצא אותן תוך שנתיים, בשרשור, בבעלות אילי הון ברשות הפלשתינית, אוקיי? מה שעשו בקרן קיימת 200 שנה, אנחנו נגמור בחצי שנה, יש מקומות שרצוי לתת לבירוקרטיה לעבוד, לתת לה ארוחת צהריים."

אלי כהן, לשעבר הממונה על השכר באוצר בריאיון שהעניק לרינו צרור, בעיתון מעריב, ב- 1.8.2008.

אנחנו נגמור בחצי שנה את מה שבנו ב 200 שנה

"והארץ לא תימכר לצמיתות" - ישראל הראל

· החלשות האינטרס הלאומי

בעתיד הלא רחוק, אם תתממש הרפורמה, תהיה תלויה המדינה, בבואה לממש צרכים לאומיים (קליטת עליה, התיישבות ספר, פינוי ישובים והעברתם, שמירה על הביטחון ועוד), בחסדיהם של טייקונים בעלי אינטרס פרטי שיחזיקו בקרקעות.

הפרטת הקרקע מהווה איום אסטרטגי על עצם קיומה של מדינת ישראל.

· קושי ביכולת לקבל החלטות אסטרטגיות

לא ניתן יהיה לנהל כל מדיניות תכנון ופיתוח כלכלי לפי אזורים, למשל - להקים תעשייה על סמך הגדרת אזורי עדיפות לאומית, שכן ניהולן יהיה בהתבסס על "חוקי השוק".

"לכל אחד צריך להיות ברור כי אין לאף אדם זכות לבקש ממי שרכש נכס במיטב כספו שינהג בו בדרך שאינה הולמת את האינטרסים שלו. ומה יעשה הציבור אם ביום מן הימים ירצה לקבוע כיעד לאומי התיישבות באזור מסוים ולא באזור אחר? ילך אצל בעלי הממון שהקרקע עברה לידיהם ויבקש את חסדיהם?"

עו"ד רחל זכאי, לשעבר יועמ"ש למנהל מקרקעי ישראל, 30.4.2008

האם נוכל לקבוע יעדים לאומיים להתיישבות?

מחר יצטרכו טובות ממשפחת עופר או אריסון

· הולנד כדוגמא - תכנון אחראי של מדיניות הקרקע

"אין ספק שבמצב שבו מלאי הקרקעות אוזל ומקור המשאבים מצטמק, עתידה ישראל לעמוד בפני אסון אם לא יהיה כאן תכנון ראוי, אם מישהו לא יפעיל סמכויות ויסדיר את הדברים, במידה רבה באמצעות שליטה מלמעלה. למרות החשש, ראוי לומר בבירור כי שליטה מלמעלה לא בהכרח פוגעת בדמוקרטיה. סדר שלטוני הוא מיסודות הדמוקרטיה...

למרבה הצער, פני הדברים כרגע הם כאלה, שהכוח של החברה האזרחית והסקטורים השונים גדול בהרבה מהכוח של התכנון. והתכנון - טוב, מקצועי ונאות ככל שיהיה - נותר אי-שם, מאחור, ברמה ההצהרתית. ב"חגיגה" הזאת של מלחמת הכל בכל, לפעמים אני מתרפק על המודל שההולנדים מכנים בשם מודל ה"פולדר". כל ילד יודע שרבע משטחה של הולנד מצוי במפלס הנמוך מפני הים, כיוון שבהולנד גואלים את הקרקע מהים. ההיסטוריה הוכיחה כי ההולנדים יודעים שכדי לגאול את הקרקע בדרכם הייחודית דרוש הון, אבל לא רק הון. מה שדרוש הוא שלטון חזק ויכולת להגיע להסכמות."

פרופ' שלמה חסון

חשיבות התכנון המרכזי של שימושי הקרקע

"זה המקום להבהיר נקודה חשובה ביותר כדי שלא יהיה מקום לטעות: אם תופרט הקרקע, היא לא תעבור לידי הציבור הרחב במתכונת של צדק חלוקתי. היא תעבור לידי מספר בעלי הון שישלטו גם במשאב היקר והחשוב הזה. ואלה, גם אם התנהלותם תהיה הגונה, יפעלו על-פי שיקוליהם, תוך שימת דגש לגיטימי מבחינתם על האינטרס הכלכלי שלהם. לכל אחד צריך להיות ברור כי אין לאף אדם זכות לבקש ממי שרכש נכס במיטב כספו שינהג בו בדרך שאינה הולמת את האינטרסים שלו. ומה יעשה הציבור אם ביום מן הימים ירצה לקבוע כיעד לאומי התיישבות באזור מסוים ולא באזור אחר? ילך אצל בעלי הממון שהקרקע עברה לידיהם ויבקש את חסדיהם?"

• עו"ד רחל זכאי, לשעבר יועמ"ש למנהל מקרקעי ישראל, 30.4.2008

הקרקע לא תעבור לציבור הרחב במתכונת של צדק חלוקתי

הגדלת הפערים הכלכליים חברתיים

העברת הבעלות על אדמות המדינה לא תשרת את האזרח הקטן, כי אם תעשיר עוד יותר את השכבה הדקה של בעלי ההון ותעמיק את הפערים החברתיים.

מבחינה כלכלית-חברתית יגדלו הפערים ותתחזק השכבה הקטנה, השולטת במשק הישראלי.

הפרטת המנהל ושיווק מקרקעי ישראל לכל המרבה במחיר, תביא לכך שאלו אשר בידיהם היכולת הכלכלית והפוליטית לקנות אדמות רבות ובזול, יתפסו חלקים משמעותיים משטחה של המדינה. כך תיווצר טבעת חנק על הכלכלה, שכן לגורמים שירכשו את האדמות יהיה עניין במיקסום הרווח הפרטי שלהם מהשקעתם על ידי העלאת ערך האדמה. כלומר, הפרטת האדמות היא קרקע פורה לספקולציה - לבעלי האדמה יהיה עניין "לחנוק" מפעם לפעם את ההיצע, על מנת להעלות את הביקוש ובעקבות כך את המחירים. האדם הפשוט יתקשה בתנאים אלו לשכור דירה, או לקנות בית.

אדמה יקרה תמנע יכולת לתהליכי פיתוח כלכלי מהיר, שכן יהיה צורך בהון רב, על מנת לקנות שטח להקמת מפעל או לשם בניית מבני מגורים.

מעבר לכך, לא ניתן יהיה לנהל כל מדיניות תכנון ופיתוח כלכלי לפי אזורים, למשל - להקים תעשייה על סמך הגדרת אזורי עדיפות לאומית, שכן ניהולן יהיה בהתבסס על "חוקי השוק".

· השלכות הרפורמה על הפריפריה

· השלכות הרפורמה על ערביי ישראל

העברת אדמות המדינה לידיים פרטיות תחסל את הסיכוי לתיקון אפליית המיעוט הערבי בנוגע למקרקעי ישראל, שכן אין לצפות מבעל נכס פרטי לעשות את אשר מוטל על המדינה - טיפוח הקיום המשותף בארץ ישראל.

"ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון."

אביב לביא, מעריב, 4.5.2009

"המשמעות: שטחים פתוחים רבים יופקדו בידיים פרטיות "

· פגיעה בנופים הפתוחים, בסביבה הירוקה ובאתרי הטבע

גורמי התכנון בישראל מודים, כי לחצים מצדם של יזמי הנדל"ן מייצרים תהליכי קבלת החלטות תכנוניים, אשר אינם עומדים בקנה אחד עם טובת הציבור. השוק הפרטי, שמטרתו עשיית רווח, אינו יכול להגן על הריאות הירוקות של מדינת ישראל ולראות לנגד עיניו שיקולים סביבתיים אלו. האסון האקולוגי שייגרם כתוצאה מהכנסתה של הקרקע לשוק הסחורות הוא בלתי הפיך ויהווה בכייה לדורות.

"את הנזק לסביבה ולטבע לא יצליח לאמוד אף כלכלן מבית המדרש שבו עוצבה הרפורמה הקרקעית. האמת היא שלא נראה שזה מעסיק את מקבלי ההחלטות, החדורים בעיקר בתחושת שליחות של חיזוק שוק הנדל"ן. זהו נזק שמשמעותו לא רק הרס הנוף, הצומח והחי, אלא פגיעה באיכות החיים הבסיסית של תושבי ישראל. הנופים הפתוחים, שאפשר לטייל בהם ולגבש דרכם תחושת זהות ושייכות למקום שבו אתה חי, ייגזלו מהם לתמיד."

צפריר רינת, הארץ, 3.5.2009

"פגיעה באיכות החיים הבסיסית של תושבי ישראל"

· ים המלח כמשל

קיבלו זיכיון לשימוש בקרקע והתעלמו באופן מוחלט מדרישות הממשלה

מאות בולענים מאיימים על חופי ים המלח

פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה לתיקון ההליך הפגום בו מקודמת כיום רפורמה במקרקעי ישראל, אשר הוגשה על ידי "החברה להגנת הטבע" ו"אדם טבע ודין". קישור לפנייה

אלו הנוטים לחשוב כי ערביי ישראל עתידים לצאת נשכרים מהרפורמה המוצעת, בשל הפיכת הקרקע לסחירה ובכך זמינה לכל דורש, טועים טעות מרה.

המגזר הערבי, כחלק מכלל החברה הישראלית, כורע תחת עולה של ההפרטה המתבצעת במשק. כמו במגזר היהודי, גם החברה הערבית מאופיינת ברוב גדול של אנשים ונשים קשיי-יום, ומיעוט מצומצם ביותר של בעלי-הון, אשר ביכולתם לרכוש את נכסי החברה המופרטים חדשות לבקרים.

חשוב להבין, כי גם לאחר הרפורמה, אשר רק לכאורה תציב את הקרקע כמשאב זמין לכלל החברה, ידם של מרבית ערביי ישראל לא תהא משגת לרכישת נכס.

האם החלופה היחידה להפרטת הקרקעות היא קיפוחם של ערביי ישראל?

אנו שוללים טענה זו מכל וכל.

יש ממש בטענות הציבור הערבי על קיפוח מצד המדיניות הקרקעית של ממשלות ישראל לאורך השנים (לראיה, מאז קום מדינת ישראל לא הוקם אף יישוב ערבי חדש למעט ישובים בנגב ובגליל שנועדו לרכז לתוכם את האוכלוסייה הבדואית).

יחד עם זאת, רק במסגרת הדיון הציבורי, כאשר הקרקע היא נכס בידי הכלל, יש היתכנות לעיצוב סדרי עדיפויות מתוקנים.

קרקע הינה משאב ייחודי - סופי בכמותו ובעל משמעות פוליטית, חברתית וכלכלית מכרעת. הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל מציעה להפוך את קרקעות המדינה, המהוות 93% משטחה, לסחורה ניתנת למכירה, ובכך מסכנת את עתידה של מדינת ישראל:

מבחינה לאומית - הבעלים החדשים של הקרקע, אשר יהיו, ללא ספק, מעטים בעלי אמצעים מהארץ ומהעולם, יהיו אלו אשר יקבעו את המדיניות הקרקעית של המדינה - למרות שזהו אינטרס לאומי מובהק; אין דרך להבטיח שהקרקע לא תירכש, בסופו של תהליך, גם על ידי גורמים עוינים מחוץ למדינה;

מבחינה כלכלית-חברתית - בעלי האמצעים שבאפשרותם לרכוש את הקרקעות כיום יהפכו לשליטי הארץ, עם אחיזה בלתי ניתנת להתרה במושכות הכלכלה בישראל;

מבחינה סביבתית - קשה לדמיין כי המדינה והציבור יוכלו לאכוף התייחסות בת-קיימא למשאביה של המדינה מאלו אשר ירכשו משאבים אלו בכספם ויתייחסו אליהם כאל רכושם הפרטי.

בנוסף, כפי שנסביר במסמך זה, הרפורמה תפגע גם בערביי ישראל, כשם שתפגע בכלל אזרחי המדינה.

מטרתנו להיאבק בכוונה להעביר את הבעלות על אדמות מדינת ישראל לידיים פרטיות. מטה המאבק הינו קואליציה של ארגונים ופעילים מכל הקשת הפוליטית והחברתית אשר עתיד מדינת ישראל והציונות יקר לליבם. להפרטת מקרקעי ישראל השלכות הרות גורל על עתיד העם היהודי והחברה הישראלית מכל הבחינות: לאומית, חברתית, כלכלית וסביבתית.

המדובר הוא במהפכת ההפרטה הגדולה ביותר מראשית היווסדה של מדינת ישראל והיא מתרחשת במחשכים, הרחק מעיני הציבור, באמצעות חוק ההסדרים העמוס לעייפה בעוד מאות סעפים נוספים. בעבר כבר הצליחו לעצור הפרטה זו, בשנות ה-50. עתה, עלינו למנוע, מהלך מסוכן זה.

שותפים במטה

תנועת דרור ישראל ∞ השומר הצעיר ∞ המחנות העולים ∞ הזרם השיתופי ∞ המטה הסוציאל-דמוקרטי ∞ הנוער העובד והלומד ∞  מכון שיטים ∞ חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ∞ התנועה לשמירת אדמות הלאום ∞ הפורום המשפטי למען א"י ∞ בינ"ה - מרכז לימוד וחינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית ∞ תנועת 'אם תרצו' ∞ יסו"ד - ישראל סוציאליסטית ודמוקרטית ∞ טבע עברי ∞ העמותה לכלכלה בת קיימא

מטרות מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל

מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל - קול קורא

הרפורמה במקרקעי ישראל טמונה בעמוד 99 בחוק ההסדרים לשנים 2009-2010. המהפכה הלאומית, הכלכלית והחברתית הגדולה ביותר בתולדות המדינה אמורה להתקבל כסעיף צדדי בתקציב המדינה וללא כל דיון ציבורי משמעותי. משמעות הרפורמה הינה: העברתן של 93% מאדמות ישראל שבבעלות המדינה לידיים פרטיות ולשוק ההון.

במסמך שהוציא משרד האוצר בחודש אפריל 2009 מתחבאות 11 מילים, אשר עלולות לשנות באופן בלתי הפיך את חלוקת ההון בחברה הישראלית, ולהקיץ את הקץ על המפעל הציוני: "להעביר בחוק את הבעלות בקרקע לידי כלל החוכרים המחזיקים בחוזי חכירה"

העברת הבעלות בקרקע העירונית היא רק ההתחלה. 95% מקרקעות המדינה שאינן בנויות, שהן כלל עתודות הקרקע של מדינת ישראל, יועמדו בקרוב למכירה (סעיפים 14 ו-15 בטיוטת האוצר).

גם חסידי ההפרטה המושבעים מסכימים כי יש צורך בדיון ציבורי ביחס למשמעויות הלאומיות שעלולות להיות לרפורמה הרסנית ומשולחת רסן זו. היטיב לתאר השלכות אלו, אלי כהן, לשעבר הממונה על השכר באוצר בריאיון שהעניק לרינו צרור, בעיתון מעריב: "אם נגמיש את הבירוקרטיה מול הכרישים, לפי הערכה שלי, תוך מספר חודשים כל הקרקעות ייגמרו, אנחנו נמצא אותן תוך שנתיים, בשרשור, בבעלות אילי הון ברשות הפלשתינית, אוקיי? מה שעשו בקרן קיימת 200 שנה, אנחנו נגמור בחצי שנה, יש מקומות שרצוי לתת לבירוקרטיה לעבוד, לתת לה ארוחת צהריים."

מבחינה כלכלית-חברתית בעלי ההון שבאפשרותם לרכוש את הקרקעות כיום יהפכו לשליטי הארץ, עם אחיזה בלתי ניתנת להתרה במושכות הכלכלה בישראל. שינוי מבני זה במשק יהיה בלתי הפיך.

מבחינה סביבתית קשה לדמיין כי המדינה והציבור יוכלו לאכוף התייחסות בת-קיימא למשאביה של המדינה מאלו אשר ירכשו משאבים אלו בכספם ויתייחסו אליהם כאל רכושם הפרטי. מסמך של מכון דש"א, אדם טבע ודין.

האופן בו נעשה מהלך זה של הפרטת קרקעות המדינה הוא בלתי דמוקרטי ובלתי מתקבל על הדעת: המהלך נעשה במחשכים, ללא ביקורת וללא דיון ציבורי - באמצעות חוק ההסדרים העמוס לעיפה בעוד עשרות חוקים וסעיפים ומאושר במסגרת תקציב המדינה; במהירות ובבהילות - בתוך 100 ימים מיום הקמתה של הממשלה הנוכחית; ללא סייגים וללא מעצורים - הוחלט בועדת שרים מצומצמת שמונתה על ידי הממשלה; ובניגוד לחוק - תוך הפרה בוטה של חוק יסוד מקרקעי ישראל ובניגוד לאמנה של המדינה עם קק"ל (1961)

הצעד הדחוף והמיידי בו יש לנקוט הוא הוצאתה של הרפורמה במקרקעי ישראל מחוק ההסדרים והבאתה לדיון ציבורי ורציני.

הצטרפו אלינו על מנת לעצור את הרפורמה במקרקעי ישראל, מהלך אשר יוביל לאובדן ההישגים העצומים של התנועה הציונית ומדינת ישראל.

אלו הנוטים לחשוב כי ערביי ישראל עתידים לצאת נשכרים מהרפורמה המוצעת, בשל הפיכת הקרקע לסחירה ובכך זמינה לכל דורש, טועים טעות מרה.

המגזר הערבי, כחלק מכלל החברה הישראלית, כורע תחת עולה של ההפרטה המתבצעת במשק. כמו במגזר היהודי, גם החברה הערבית מאופיינת ברוב גדול של אנשים ונשים קשיי-יום, ומיעוט מצומצם ביותר של בעלי-הון, אשר ביכולתם לרכוש את נכסי החברה המופרטים חדשות לבקרים.

חשוב להבין, כי גם לאחר הרפורמה, אשר רק לכאורה תציב את הקרקע כמשאב זמין לכלל החברה, ידם של מרבית ערביי ישראל לא תהא משגת לרכישת נכס.

האם החלופה היחידה להפרטת הקרקעות היא קיפוחם של ערביי ישראל?

אנו שוללים טענה זו מכל וכל.

יש ממש בטענות הציבור הערבי על קיפוח מצד המדיניות הקרקעית של ממשלות ישראל לאורך השנים (לראיה, מאז קום מדינת ישראל לא הוקם אף יישוב ערבי חדש למעט ישובים בנגב ובגליל שנועדו לרכז לתוכם את האוכלוסייה הבדואית).

יחד עם זאת, רק במסגרת הדיון הציבורי, כאשר הקרקע היא נכס בידי הכלל, יש היתכנות לעיצוב סדרי עדיפויות מתוקנים.

אם תמצא הקרקע בידיים פרטיות, לא תהיה יכולת לתבוע את תיקונה של האפליה, כיוון שהאינטרס הכלכלי של בעל הנכס יכריע.

מכרו 100 שנות ציונות ב-100 דקות

ב-2.6 הצביעו חברי דירקטוריון קק"ל על עסקת חילופי הקרקע עם המדינה. 15 חברים הצביעו בעד, 5 התנגדו ו-3 נמנעו. ליבת העסקה: חילופי קרקע בין המדינה וקק"ל. שטחי הקרן הקיימת במרכז הארץ (המהווים 30% מהשטחים המבונים במדינה!) יעברו לידי המדינה, ומשם לידיים פרטיות, ובתמורה תקבל קק"ל שטחים בלתי מיושבים באזור הנגב ואחוז מזומנים מהעסקאות של העברת הבעלות. יושבי הראש של הדירקטוריון הגיעו לישיבה חמושים בתכנית המבשרת כי בשנת 2014 לא יישארו כספים לקרן הקיימת לתשלום משכורות לעובדים, לכן חייבים חברי הדירקטוריון לאשר עסקה זו...

הגדיל ואמר יו"ר הדירקטוריון, מר אפי שטנצלר כי "זו הציונות החדשה!" קשה להשתכנע כי החתימה על כתב הכניעה, אותו אנסה המדינה את קק"ל לקבל, נבע מטעמים ציוניים גרידא.

מה שחברי הדירקטוריון חתמו עליו

ראשית, חתימתה של קק"ל על הסכם זה סוללת את הדרך למימוש הרפורמה אותה מובילה ממשלת ישראל והיא - הפרטת כל קרקעות המדינה והעברתן לידיים פרטיות. דבר זה מייתר את האמנה שבין קק"ל והמדינה והלכה למעשה מחסל את תפקידו ההיסטורי של קק"ל. מעבר לכך, הסכם זה שנחתם עם המדינה הינו: (א) עסקה כלכלית גרועה ביותר לקרן הקיימת (ב) הסכם שהוצג כבהול ומידי ולכן לא נבדקו חלופות (קיימות) טובות יותר לקק"ל ו- (ג) הסכם שעל סמך דעתם של משפטנים מנוגד לחוק, לתקנון קק"ל, לאמנת קק"ל עם המדינה וודאי לייעודה של הקרן הקיימת.

כוחה של הקרן הקיימת לישראל

הקרן הקיימת לישראל שהוקמה על ידי אבות הציונות עליה אמר ברל כצנלסון: "וברגע ההיסטורי הגדול, לא בגדה בנו ההשגחה הלאומית, וידה ניהלה את יד המחוקק, אשר חרת על הלוחות את המטרה: גאולת האדמה לאחוזת עולם לעם" היוותה את המסד הראשון לתנועת השיבה ארצה. מטרתה: הבטחת קיומו וריבונותו של העם היהודי בארצו. גוף לאומי זה המחזיק בנכס אדיר ובצידוק היסטורי ומוסרי בקרב העם והחברה הישראלית יכול היה להתנגד למהפכת ההפרטה המסוכנת אותה מובילה הממשלה. ולא כך הוא.

תם ולא נשלם

ביום שלישי ה-2 ליוני, הפגינו חברי 'מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל' כנגד חבר הדירקטוריון וכן שלחו להם מכתב על מנת לנסות ולהשפיע על הצבעתם.

ב-14 ליוני צריכים חברי הדירקטוריון לאשר את עסקת חילופי הקרקע עם המדינה באסיפה הכללית של קק"ל. אנחנו נהיה שם להפגין את עמדתנו החד משמעית כנגד מכירת הערכים והעקרונות הפומבית של הקרן הקיימת לישראל.

בית המשפט להנהלת קק"ל - יש לדחות את האסיפה

אורי בנק, חבר דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לדחות את אסיפת הקרן הקיימת לישראל שתוכננה ליום א' הקרוב. הקרן הקיימת הצטיידה בעו"ד רם ("שיטת השקשוקה") כספי בניסיון להדוף את הבקשה. כספי לא הועיל ובית המשפט הורה על דחיית הדיון עד לאחר הגעת כ- 120 חברי אסיפת הקרן הקיימת מרחבי העולם.

"... מחמת חשיבותו של הנושא העומד על הפרק, מן הראוי לעשות את המאמץ על מנת לאפשר דיון במועדים הללו בהרכב רחב, ולא לעשות כן בהרכב מצומצם ימים אחדים קודם לכן.." כך כתב השופט נעם סולברג בהכרעתו.

חברי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל הציגו בפני בית המשפט עדויות לפיהן כל חברי אסיפת הקרן הקיימת מחו"ל כלל לא ידעו על הכוונה לכנס את האסיפה, כלל לא ידעו מה הנושא העומד על סדר היום.

פעילי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל קיימו בימים האחרונים שיחות טלפון ל- 71 חברי אסיפת הקרן הקיימת בארץ ובחו"ל. בין היתר התקשרו פעילי המטה לאוסטרליה, הונגריה, אנגליה, ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה ואזרבייג'אן. לפי הנתונים עליהם הצהירו פעילי המטה עולה כי 93% מחברי האסיפה כלל לא קיבלו את פרטי ההסכם לגביו הם אמורים להצביע. 76% מחברי האסיפה לא יכולים להגיע לכינוס, מתוכם 95% מחברי האסיפה המתגוררים בחו"ל.

השופט סולסברג התנה את החלטתו בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה שנציגו נעדר מהדיון. היועץ המשפטי לממשלה נדרש למסור את תגובתו עד ליום א' ב- 11:00 בבוקר.

"אנחנו מקווים כי אנשי הנהלת הקרן הקיימת הבינו את הרמז העבה שנשלח אליהם ע"י בית המשפט" כך נמסר ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל.

לפרטים נוספים: אורי מתוקי, דובר מטה המאבק, 054-6734484

סטירת לחי לדירקטוריון קק"ל-האסיפה נדחתה

בית המשפט המחוזי בירושלים אישרר את החלטתו מיום ו' האחרון ואילץ את יו"ר הקרן הקיימת לישראל לדחות את אסיפת הקרן שתוכננה היום לשעה 15:00 בצהרים. בית המשפט קיבלת את בקשתו של אורי בנק, חבר דירקטוריון קק"ל שטען כי האסיפה מתבצעת במחטף וכי מרבית חברי האסיפה, יהודים מרחבי העולם כלל לא זומנו אליה למרות שמרביתם צפויים להגיע עוד השבוע לארץ.

האסיפה תתקיים ככל הנראה ביום ה' הקרוב אחרי שכלל חבריה יוזמנו לפי הדין. באסיפה אמורה להתקבל החלטה שמשמעותה ויתור של הקרן הקיימת על שטחים בבעלותה. במטה המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל טוענים כי החלטה מעין זו היא למעשה סוף למפעל הקרן הקיימת.

ביום ו' האחרון הציגו חברי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל בפני בית המשפט עדויות לפיהן כל חברי אסיפת הקרן הקיימת מחו"ל כלל לא ידעו על הכוונה לכנס את האסיפה וכן לא ידעו מה הנושא העומד על סדר היום.

פעילי המטה קיימו בימים האחרונים שיחות טלפון ל- 71 חברי אסיפת הקרן הקיימת בארץ ובחו"ל. בין היתר התקשרו פעילי המטה לאוסטרליה, הונגריה, אנגליה, ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה ואזרבייג'אן. לפי הנתונים עליהם הצהירו פעילי המטה עולה כי 93% מחברי האסיפה כלל לא קיבלו את פרטי ההסכם לגביו הם אמורים להצביע. 76% מחברי האסיפה לא יכולים להגיע לכינוס, מתוכם 95% מחברי האסיפה המתגוררים בחו"ל.

"הניסיון לחטוף את אדמות המדינה ולהעבירן בגניבה לידי בעלי ההון לעת עתה נעצר" כך מסר גיל פלוטקין מחברי מטה המאבק "אנשי הנהלת הקרן הקיימת הבינו את הרמז העבה שנשלח אליהם ע"י בית המשפט".

לפרטים נוספים: אורי מתוקי, דובר מטה המאבק, 054-6734484

"אנו רואים בחיוב את הצעד להוצאת הרפורמה במקרקעי ישראל מחוק ההסדרים, אולם המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל נמצא רק בתחילתו".

]]> 770 2009-06-16 09:15:55 2009-06-16 06:15:55 open open %d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa publish 0 4 post 0 _edit_lock 1245264186 _edit_last 1 30 ron@walla.co.il 192.118.11.112 2009-06-16 13:46:31 2009-06-16 10:46:31 1 0 0 31 ta.oc@gmail.com 79.179.44.110 2009-06-16 15:18:09 2009-06-16 12:18:09 1 0 0 32 reshef.dror@gmail.com http://ecowiki.org.il/ 77.127.152.171 2009-06-17 03:44:00 2009-06-17 00:44:00 1 0 0 http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=787 Tue, 16 Jun 2009 06:28:08 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/140609-kakal.pdf 787 2009-06-16 09:28:08 2009-06-16 06:28:08 closed open 140609-kakal inherit 0 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/140609-kakal.pdf _wp_attached_file 2009/06/140609-kakal.pdf _wp_attachment_metadata a:0:{} http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=795 Tue, 16 Jun 2009 11:26:55 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/latejnf.pdf 795 2009-06-16 14:26:55 2009-06-16 11:26:55 closed open latejnf inherit 0 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/latejnf.pdf _wp_attached_file 2009/06/latejnf.pdf _wp_attachment_metadata a:0:{} http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=810 Wed, 17 Jun 2009 06:25:04 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/img_4241.jpg 810 2009-06-17 09:25:04 2009-06-17 06:25:04 closed open img_4241 inherit 127 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/img_4241.jpg _wp_attached_file 2009/06/img_4241.jpg _wp_attachment_metadata a:6:{s:5:"width";s:3:"768";s:6:"height";s:4:"1012";s:14:"hwstring_small";s:22:"height='96' width='72'";s:4:"file";s:20:"2009/06/img_4241.jpg";s:5:"sizes";a:2:{s:9:"thumbnail";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4241-150x150.jpg";s:5:"width";s:3:"150";s:6:"height";s:3:"150";}s:6:"medium";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4241-227x300.jpg";s:5:"width";s:3:"227";s:6:"height";s:3:"300";}}s:10:"image_meta";a:10:{s:8:"aperture";s:3:"7.1";s:6:"credit";s:0:"";s:6:"camera";s:27:"Canon EOS DIGITAL REBEL XSi";s:7:"caption";s:0:"";s:17:"created_timestamp";s:10:"1243940070";s:9:"copyright";s:0:"";s:12:"focal_length";s:2:"28";s:3:"iso";s:3:"200";s:13:"shutter_speed";s:6:"0.0125";s:5:"title";s:0:"";}} http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=811 Wed, 17 Jun 2009 06:25:14 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/img_4227.jpg 811 2009-06-17 09:25:14 2009-06-17 06:25:14 closed open img_4227 inherit 127 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/img_4227.jpg _wp_attached_file 2009/06/img_4227.jpg _wp_attachment_metadata a:6:{s:5:"width";s:4:"1024";s:6:"height";s:3:"603";s:14:"hwstring_small";s:23:"height='75' width='128'";s:4:"file";s:20:"2009/06/img_4227.jpg";s:5:"sizes";a:2:{s:9:"thumbnail";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4227-150x150.jpg";s:5:"width";s:3:"150";s:6:"height";s:3:"150";}s:6:"medium";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4227-300x176.jpg";s:5:"width";s:3:"300";s:6:"height";s:3:"176";}}s:10:"image_meta";a:10:{s:8:"aperture";s:2:"13";s:6:"credit";s:0:"";s:6:"camera";s:27:"Canon EOS DIGITAL REBEL XSi";s:7:"caption";s:0:"";s:17:"created_timestamp";s:10:"1243938103";s:9:"copyright";s:0:"";s:12:"focal_length";s:2:"55";s:3:"iso";s:3:"200";s:13:"shutter_speed";s:8:"0.003125";s:5:"title";s:0:"";}} http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=812 Wed, 17 Jun 2009 06:25:19 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/img_4231.jpg 812 2009-06-17 09:25:19 2009-06-17 06:25:19 closed open img_4231 inherit 127 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/img_4231.jpg _wp_attached_file 2009/06/img_4231.jpg _wp_attachment_metadata a:6:{s:5:"width";s:4:"1024";s:6:"height";s:3:"620";s:14:"hwstring_small";s:23:"height='77' width='128'";s:4:"file";s:20:"2009/06/img_4231.jpg";s:5:"sizes";a:2:{s:9:"thumbnail";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4231-150x150.jpg";s:5:"width";s:3:"150";s:6:"height";s:3:"150";}s:6:"medium";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4231-300x181.jpg";s:5:"width";s:3:"300";s:6:"height";s:3:"181";}}s:10:"image_meta";a:10:{s:8:"aperture";s:2:"13";s:6:"credit";s:0:"";s:6:"camera";s:27:"Canon EOS DIGITAL REBEL XSi";s:7:"caption";s:0:"";s:17:"created_timestamp";s:10:"1243938226";s:9:"copyright";s:0:"";s:12:"focal_length";s:2:"20";s:3:"iso";s:3:"200";s:13:"shutter_speed";s:6:"0.0025";s:5:"title";s:0:"";}} http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=813 Wed, 17 Jun 2009 06:25:24 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/img_4238.jpg 813 2009-06-17 09:25:24 2009-06-17 06:25:24 closed open img_4238 inherit 127 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/img_4238.jpg _wp_attached_file 2009/06/img_4238.jpg _wp_attachment_metadata a:6:{s:5:"width";s:4:"1024";s:6:"height";s:3:"696";s:14:"hwstring_small";s:23:"height='87' width='128'";s:4:"file";s:20:"2009/06/img_4238.jpg";s:5:"sizes";a:2:{s:9:"thumbnail";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4238-150x150.jpg";s:5:"width";s:3:"150";s:6:"height";s:3:"150";}s:6:"medium";a:3:{s:4:"file";s:20:"img_4238-300x203.jpg";s:5:"width";s:3:"300";s:6:"height";s:3:"203";}}s:10:"image_meta";a:10:{s:8:"aperture";s:2:"10";s:6:"credit";s:0:"";s:6:"camera";s:27:"Canon EOS DIGITAL REBEL XSi";s:7:"caption";s:0:"";s:17:"created_timestamp";s:10:"1243940026";s:9:"copyright";s:0:"";s:12:"focal_length";s:2:"18";s:3:"iso";s:3:"200";s:13:"shutter_speed";s:6:"0.0125";s:5:"title";s:0:"";}} http://adama-not-for-sale.co.il/?attachment_id=814 Wed, 17 Jun 2009 06:26:02 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2009/06/hafratatminhal-160609.pdf 814 2009-06-17 09:26:02 2009-06-17 06:26:02 closed open hafratatminhal-160609 inherit 0 0 attachment 0 http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads//2009/06/hafratatminhal-160609.pdf _wp_attached_file 2009/06/hafratatminhal-160609.pdf _wp_attachment_metadata a:0:{} http://adama-not-for-sale.co.il/?p=822 Wed, 17 Jun 2009 11:06:01 +0000 http://adama-not-for-sale.co.il/?p=822 מחטף אנטי דמוקרטי בכנסת ישראל- הפרטת קרקעות המדינה עברה בקריאה ראשונה:

בניגוד להבטחות: הפרטת קרקעות ישראל נשארה בחוק ההסדרים ועברה בקריאה הראשונה בכנסת

"מחטף אנטי דמוקרטי המזעזע את יסודות החברה בישראל" כך מגדירים במטה המאבק נגד הפרטת קרקעות המדינה את הכנסתה של הרפורמה במקרקעי ישראל לחוק ההסדרים, זאת בניגוד לכל ההבטחות שניתנו "נעשה כל שביכולתנו כדי להסיר את הצעת החוק הנוראה הזו".

"זו פשוט תרבות של שקר. אתמול הוציאו שלל הודעות לעיתונות שהודיעו כי הפרטת הקרקעות לא תיכלל במסגרת חוק ההסדרים ולפני שעה קלה פשוט מצביעים בעד" כך אומר יניב כרמל, ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל "נערכנו להגשת בג"צ נגד מהלך ההפרטה, אבל בעקבות הפרסומים לא הגשנו אותו. מודיעים לציבור דבר אחר ונוהגים בדרך אחרת, אין מילים לתאר את ההתנהלות הזו".

הליך חקיקה של הפרטה כה מרחיקת לכת, היה צריך להיעשות בלוחות זמנים מאפשרים, תוך כדי דיון ציבורי נרחב ודיונים במספר ועדות, ולא בצורה ששמה ללעג את נורמות השלטון בישראל. צר לנו שכוחו של יו"ר הכנסת לא עמד אל מול אותם בעלי הון שדחפו להעברת מהלך ההפטרה במסגרת חוק ההסדרים. כעת ניתן לבג"צ לומר את דברו.

הפרטת קרקעות ישראל היא בגדר אסון לאומי כלכלי וחברתי. העברתן הבהולה של מושכות השליטה בקרקעות המדינה למספר בעלי הון חייבת להיעצר. אנו תובעים מחברי הכנסת להביא את הרפורמה במקרקעין לדיון ציבורי נרחב ולא לנהוג במשאב הקרקעי כסוחרי סוסים בפינת רחוב אפלולית.

300 מפגינים יקראו לאסיפת קק"ל לדחות את 'עסקת הנדל"ן'

השעה המאוחרת לא תרתיע: כ-300 מפגינים, חברי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל יקראו לחברי אסיפת הקרן הקיימת לישראל לדחות הצעת 'עסקת הנדל"ן'. "משמעות ההחלטה סגירת הקרן הקיימת לישראל" כך אומרים במטה המאבק.

הערב (יום חמישי) ב- 21:00 תתקיים האסיפה הכללית של הקק"ל, ההצעה העומדת להחלטה היא ויתור הקרן הקיימת על קרקעות הנמצאות בבעלותה, מדובר על לא פחות מ- 30% מהקרקעות הבנויות בישראל. בתמורה אמורה הקרן הקיימת להעשיר את קופתה ולקבל קרקעה חלופית באזורים מרוחקים. במטה המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל מעריכים כי דחיית ההצעה תסכל את הכוונת להפריט קרקעות ישראל ולהעבירן לידים פרטיות, כל זאת תחת מסווה של "רפורמה במנהל מקרקעי ישראל" ובמסגרת חוק ההסדרים.

כ- 300 מפגינים, נציגי 15 ארגונים מכל קצוות הקשת הפוליטית יפגינו הערב החל מהשעה 20:00 בכניסה למלון ריג'נסי (לשעבר הייאט) בירושלים (רחוב הלחי 32, שכונת הגבעה הצרפתית). ההפגנה תמשך עד לשעה 23:00.

"אלה רגעים בודדים ומכריעים בהם נדרשים נציגי הציבור, נציגי העם היהודי לקבל החלטות והכרעות בעל משקל עצום: האם להחליט על העברת אדמות העם היהודי לידיהם של מספר ספקולנטים, האם לוותר על אדמות ועקרונות הקרן הקיימת על אדמותיה ועל עקרונותיה. אנחנו מקווים ומאמינים שברגע המכריע תמצא התבונה והעוז לדחות את ההצעה הזו" כך אומר יניב כרמל, ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל.

הישג למתנגדי הפרטת קרקעות ישראל: בשל הדרישה לקיים הצבעה חשאית, נדחתה ההצבעה על 'עסקת הנדל"ן'. "הקרן עדיין קיימת" אומרים במטה המאבק.

כ- 170 חברי אסיפת קק"ל נאספו אתמול בערב במלון ריינג'סי בירושלים בכדי להכריע על עסקת חילופי קרקעות במסגרתה אמורה היתה הקק"ל לוותר על שטחים שבבעלותה. כ- 300 מפגיני חברי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל קיימו הפגנה רועשת אל מחוץ לאולם הדיונים וקראו לחברי האסיפה לדחות את ההחלטה.

שעות אחדות לפני תחילת הישיבה שיגר השר שלום שמחון מכתב לחברי "העבודה" החברים באסיפת הקרן בו הורה להם כי הוא מטיל "משמעת סיעתית" ודרש מהם לתמוך ברפורמה, מנגד כתבה ח"כ שלי יחימוביץ מכתב לחברי "העבודה" החברים באסיפה בו קראה להם להתנגד להצעה להפריט את אדמות המדינה. במטה המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל פרסמו אתמול הודעה לפיה שלום שמחון פעל ללא סמכות וכי באף מוסד של מפלגת העבודה לא התקבלה החלטה הקובעת כי המפלגה תומכת במהלך הפרטת הקרקעות.

עם תחילת האסיפה הופתעו כלל חברי הסיעות לקבל מכתב אישי בו קורא להם ראש הממשלה לתמוך בהצעה. במטה המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל ציינו כי מעורבותו האישית של נתניהו מעידה על המחוייבות הגדולה שהוא חש לבעלי ההון המשתוקקים להתחיל לרכוש ולסחור באדמות השייכות לעם היהודי.

"ראשי קק"ל כבר פרסמו אתמול בכל אמצעי התקשורת כי ההחלטה על עסקת הנדל"ן התקבלה, הם פשוט ניסו לזרות חול בעיני הציבור" כך אמר יניב כרמל ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל "יו"ר קק"ל הבין שאין לו רוב ודחה את ההצבעה, אנחנו יודעים היטב שאנחנו נמצאים רק בתחילת המאבק אבל אנחנו נחושים למנוע את הפרטת הקרקעות".

[truma-form]

להשתתפות במימון פעילות מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל ניתן גם להפקיד כסף בחשבון מטה המאבק:

סניף 055

קואליציית הארגונים נגד הפרטת הקרקעות מתרחבת, זה לצד זה שותפים במטה המאבק גופים מהימין ומהשמאל. בימים האחרונים הצטרפו למטה חברי הפורום המשפטי למען א"י, תנועת "אם תרצו", התנועה לשמירת אדמות הלאום ו"חוג הפרופסורים לחוסן מדיני". חולצות כחולות וכיפות סרוגות, יחד במאבק יוצא דופן נגד הפרטת קרקעות המדינה.

"כוונת ראש הממשלה להפריט את קרקעות המדינה ולהעבירן לידי האלפיון העליון יצרה קואליציה רחבה ומקיפה של גורמים משמאל ומימין" כך אומר גיל פלוטקין, מחברי מטה המאבק "יש מכנה משותף רחב לכולנו - האמונה כי בעלות פרטית על הקרקע בישראל תוביל לאסון לאומי, חברתי וכלכלי."

בקואליציה חברים היום הגופים הבאים:

• מכון שיטים הוא מכון החגים בבית השיטה, בית יוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל.
• חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מונה עשרות אנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות השונות המייצגים השקפות שונות בכל הנוגע לדרכים שניתן בהן להגיע ליישום עקרונות היסוד שלשמן הוקמה מדינת ישראל.
• המטה השיתופי - התארגנות חופשית של קיבוצים שהחליטו לדבוק בערכי הליבה של הקיבוץ השיתופי, ולפעול ביחד כדי לטפח את הרעיון השיתופי בתנועה הקיבוצית כולה.
• המטה הסוציאל-דמוקרטי מאגד בתוכו חברות וחברים בעלי השקפה סוציאל דמוקרטית מקבוצות וחוגים שונים
• תנועת דרור ישראל - הוקמה לפני שלוש שנים ע"י חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד
• התנועה לשמירת אדמות הלאום - תנועה בה חברים פעילי ימין מרחבי הארץ, פועלת בכלים משפטיים לקידום מטרותיה.
• הפורום המשפטי למען א"י - ארגון התנדבותי המונה כ-200 עורכי דין, כלכלנים וסטודנטים הפועלים "לשמירת זכויות האדם, הבטחת תקינות השלטון ושמירה על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל והעם היהודי".

· בינ"ה - מרכז חינוכי רעיוני לזהות יהודית ותרבות ישראלית - מרכז לימוד וחינוך, בית מדרש ומפגש, המזמין בני-נוער, צעירים ומבוגרים, תלמידים ומוריהם, מן הארץ ומן התפוצות לנהל שיח על תרבותם - על כל רבדיה.

• תנועת 'אם תרצו' - תנועה חוץ פרלמנטרית המשלבת ישראלים מכל גווני הקשת הפוליטית (למעלה מ-16,000 איש מרחבי הארץ) הפועלים על מנת שקולם של הציונים ישמע ויחזור להיות הקול המרכזי שמשפיע על עתיד החברה.

· יסו"ד - ישראל סוציאליסטית ודמוקרטית - התארגנות אנשי שמאל-חברתי אשר מטרתה לקדם את הדיון הציבורי בשאלות חברתיות - כלכליות ופוליטיות - תרבותיות ולהצביע על היתרונות הכלכליים של בלימת מגמת ההפרטה.

· עמותת "טבע עברי" - עמותה המקדמת אחריות סביבתית-יהודית בישראל. מטרת העמותה להרחיב את הזהות של היהודים החיים בישראל, כך שתכלול גם מחויבות לאורח חיים בר-קיימא.

ההצבעה חשאית, אבל שכל אחד ירשום את השם שלו על פתק ההצבעה

זעם במטה המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל: חברי אסיפת הקרן הקיימת קיבלו הזמנה להצביע מחר על גורל הקרן. בהזמנה צויין כי כל חבר אסיפה נדרש לרשום את שמו על פתק ההצבעה.

"באיראן עושים עכשיו מהומות רציניות מאוד בכל הקשור להתנהלות דמוקרטית תקינה, נראה שיש גורמים בקרן הקיימת שמתקשים להבין את כללי המשחק הדמוקרטי. הם מנסים בכוח לגנוב את ההצבעה ואת אדמות מדינת ישראל" כך אומר גיל פלוטקין ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל "אם יהיה צורך נמשיך לשוחח איתם באמצעות בית המשפט".

בהזמנה לאסיפת הקרן הקיימת שעותק ממנה הגיע לידי אנשי מטה המאבק נכתב בין היתר "כל חבר יתבקש לכתוב את שמו על פתק ההצבעה... החבר יתבקש לציין כיצד ברצונו להצביע..." (לקבלת עותק מההזמנה לאסיפה יש ליצור קשר עם החתום מטה).

ביום ה' האחרון נדחתה אסיפת הקרן הקיימת זאת לאחר שהוחלט כי ההצבעה תהיה חשאית, מחר, בין השעות 8:30 ל-10:30 צפויים חברי אסיפת הקרן הקיימת לישראל להכריע בשאלה האם לקבל את עסקת חילופי הנדל"ן. במטה המאבק הדגישו כי ההכרעה היא למעשה על גורל הקרן הקיימת לישראל.

חברי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל צפויים לקיים גם מחר הפגנה בכניסה למלון המלך שלמה (רחוב המלך דוד 32) ולקרוא לחברי האסיפת לסרב לרעיון למכירת אדמות הלאום.

חו"ד לבקשת הנהלת קק"ל של פרופ' פרוקצ'יה המסבירה למה חייבים לחשוף את שמות המצביעים נגד ההסכם
אנגלית, עברית

ההזמנה הדחופה (12 שעות) לדיון של האסיפה וההסבר כי שמות המצביעים יחשפו וירשמו על הפתקים

הצעת הנהלת קק"ל לתוספת מבישה שכביכול מכשירה את ההסכם למרות שאין לה כל תוקף ממשי

עתירתו הדחופה לבית המשפט המחוזי של אבי וידרמן מסיעת קדימה בקק"ל למען שינוי שיטת ההצבעה שהוגדרה

68 נגד, 62 בעד- ההחלטה למכור את אדמות המדינה נדחתה

צופיה דימנט, חברת אסיפת קק"ל, בעלת יפויי כוח להצביע בשם 13 חברי אסיפת הקרן הקיימת לישראל הצביעה בטעות "נמנעת". דרישת הנהלת הקק"ל לקיים הצבעה שמית וגלויה התבררה כמקח טעות של הנהלת הקק"ל. צופיה שהיתה משקיפה  בועדת הקלפי הבהירה לאנשי הנהלת הקק"ל- הצבעתי נגד.

בניגוד להחלטת אסיפת קק"ל מיום ה' האחרון שקבעה כי ההחלטה על עסקת הנדל"ן תתבצע בצורה חשאית התקיימה היום בבוקר הצבעה גלויה ושמית. 62 מחברי האסיפה הביעו תמיכה, 55 התנגדו, 13 נמנעו, אולם כל 13 הנמנעים הם חברי סיעת "קדימה" המתנגדת להצעה ההחלטה.

"הניסיון כעת להציג כאילו יש רוב לתומכים הוא מגוחך" אומר גיל פלוטקין ממטה המאבק בהפרטת הקרקעות "הם דרשו הצבעה שמית ועכשיו הם קיבלו אותה- ידוע לכולם מה כל ציר הצביע. יש בבירור רוב למתנגדים".

לפרטים נוספים: אורי מתוקי, דובר מטה המאבק בהפרטת הקרקעות - 054-6734484

לכבוד
מר אפי שטנצלר                   הרב אשר הירש
יו"ר קק"ל                       יו"ר האסיפה הכללית

הנדון: הצבעה באסיפה הכללית של הקק"ל 23/6/09

ביום ג', 23.6.09 השתתפתי באסיפה הכללית של הקרן הקיימת לישראל, כבעלת זכות הצבעה בשם סיעת קדימה וכחברת ועדת הקלפי. את הצבעתי בטופס ביצעתי רק כאשר כולם סיימו להצביע וזאת תחת לחץ עצום שהופעל עלי מצד מזכירת הדירקטוריון.
קיבלתי לידי טופס הצבעה באנגלית. לא ניתנה לי האפשרות לבחור את טופס ההצבעה (באנגלית או בעברית), וזאת בניגוד לאפשרות שניתנה לכל מצביע לבחור איזה טופס הוא רוצה ובאיזו שפה.
יחד עם תמר, מזכירת מזכירות הדירקטוריון, השוותי את שמות חברי האסיפה שייפו את כוחי להצביע בשמם למול מי שהצביע כבר בפועל. לאור זאת, מלאתי את השמות של חברי האסיפה הכללית, שלא הגיעו להצביע, וייפו את כוחי. כל התהליך נעשה תחת לחץ כבד מצד מזכירת הדירקטוריון. כמו כן, במהלך שלב זה של מילוי השמות זרזו אותי מספר פעמים ולחצו עלי לסיים את ההצבעה.
עמדתי נגד הצעת ההחלטה נאמרה בצורה גלויה, בלתי משתמעת לשתי פנים ופומבית. כמו כן הייתי חלק מ"מטה המאבק בהסכם". יצויין כי פעלתי מטעם הסיעה כמיופת כח שלה, להצביע בשמם של חברי האסיפה שהתנגדו להסכם, שכאמור לא נכחו באסיפה.
בהיסח הדעת, לחץ וחוסר ריכוז וכן בשל העובדה שהטופס היה באנגלית, טעיתי בסימון ההצבעה. במקום לסמן "נגד" סימנתי בטעות "נמנע". אני שבה ומדגישה- עמדתי ועמדת שולחי היתה נגד!
עם פתיחת הקלפי – כשראיתי טופס (של מצביע אחר שהתנגד, לא שלי) באנגלית - הבנתי מייד כי טעיתי בהצבעה. הבנתי שהצבעת הנגד היא בריבוע אחר מזה שסימנתי (אני סימנתי את הריבוע השלישי שבדיעבד מסתבר לי שהוא "נמנע" ולא "מתנגד"). חשוב לציין כי כבר אז הודעתי על כך לכל חברי ועדת הקלפי האחרים שנכחו בחדר. היועצת המשפטית סירבה לרשום זאת בפרוטוקול.
לאור כל האמור לעיל, אני מבקשת למנות את הקולות אותם ייצגתי כקולות נגד הצעת ההחלטה ובהתאם לפרסם את תוצאות ההצבעה המתוקנות ואת פרוטוקול האסיפה הכללית המשקף אותם.
אני מבקשת להבליט כי הצבעתם של אלה בעבורם הצבעתי היתה נגד ההסכם, בשל טעות קולמוס שטעיתי אני, התקבלה כהצבעת נמנע. יפוי הכוח שניתן לי היה להצבעת נגד בלבד וכך גם ביקשתי להצביע, אולם בשל הטעות שתיארתי ובנסיבותיה בוצעה הצבעת "נמנע". אין לתפוס את אלה שמסרו לי את ייפוי הכוח על טעותי שלי, ומן הדין לאפשר את תיקונה וממילא גם את תיקון תוצאות ההצבעה.
במידה ולא יהיה בכוונתך לקבל את בקשתי זו הנך מתבקש להמנע מלחתום על פרוטוקול האסיפה, זאת מאחר ובכוונתי לפנות לערכאות מתאימות.

בכבוד רב ובברכה,
צופיה דימנט-יוסף
מנכ"ל קדימה הנוער הציוני

אתמול פורסמה כתבה בynet  על פגישה שנערכה בין חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לרב הראשי, עמאר. וכך נמסר:

פגישת יחימוביץ עם הרב הראשי נמשכה כשעה. היא הדגישה בפניו כי מעבר על האיסור ההלכתי של מכירת אדמות הארץ, ו"הפיכת המדינה לבנק לסחר בקרקעות היא מזיקה בכל היבט אפשרי, ציוני, חברתי, סביבתי ולאומי". היא ציינה גם את "המהלכים החפוזים והשטחיים בסד הזמן של חוק ההסדרים שבהם עוברת הרפורמה" שלדעתה היא "הדרמטית ביותר בתולדות המדינה".

במכתב תגובתו ליחימוביץ הזהיר הרב עמאר: "מצווה על כל איש בישראל ושבעתיים ראשי הציבור ומנהליו שיהיו זהירים במעשיהם... שלא תעבור נחלתנו מידינו בהיסח הדעת או בקלות ראש חס וחלילה... הניסיון מלמד שבדברים כאלה ראוי להתמתן ולחקור בשבע חקירות ודרישות מפי מומחים רבים... לבחון כל דבר בדעת ותבונה ולהינצל מן הפזיזות שהיא אם לחטאות רבות".

הרב הזהיר גם מפני "טענות של מומחים גדולים שהזמן הוכיח שבהבל יסודם ומה שהיה נראה לטוב ולמועיל, התברר שהוא רחוק מן התועלת וקרוב להפסד ואף ליותר מכך".

יצויין בהקשר זה כי חוק הרפורמה כבר איננו חלק מחוק ההסדרים. הוא פוצל למסלול החקיקה הרגילה ללא הגבלת זמן. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמנם התעקש בראשית השבוע כי מדובר ב"פיצול וירטואלי" והודיע שהחוק יושלם בוועדה עד ה-7 ביולי כך שיעבור בצמוד לחוקה הסדרים ולתקציב עד 14 ביולי. אבל מאוחר יותר הוא חזר בו לאחר הביקורת שנשמעה.

גם יו"ר ועדת המשנה ח"כ שאמה, אותו מינה אקוניס לעבוד על החוק, אמר אתמול בישיבת הוועדה כי "הדיונים לא יהיו קצובים בזמן כלשהו כפי שנאמר, אלא יימשכו מעבר למועד זה והרפורמה לא תאושר עד שנמצה את הדיון עד גרגיר האדמה האחרון. לא נהיה חותמת גומי של הממשלה".

 לכתבה המלאה ב Ynet

 לכתבה המלאה באותו נושא ב NRG

 ראש המועצה הלאומית לכלכלה היוצא אמר היום (ד') בכנס קיסריה: "אני משוכנע, לאור ניסיוני בשלוש השנים האחרונות, שיש מקום לייעל את פעילות הממשלה בתחומים רבים – אבל בואו לא נתבלבל: התייעלות לא בהכרח משמעותה הפרטה"

"אני משוכנע, לאור ניסיוני בשלוש השנים האחרונות, שיש מקום לייעל את פעילות הממשלה בתחומים רבים – אבל בואו לא נתבלבל: התייעלות לא בהכרח משמעותה הפרטה. הפרטה יכולה להביא לחוסר התייעלות. דרושים מנגנונים אנדוגניים להתייעלות תקציבית. אפשר לתת תמריצים למשרדים כדי לייעל את עצמם".

כך אמר היום (ד') פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה היוצא, בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בהתייחס לתקציב המדינה אמר: "יש שלושה מרכיבים עיקריים לתקציב: ביטחון, חינוך ותשלומי ריבית. הריבית היא תולדה של העבר – בחלקו של התנהגות בלתי אחראית בעליל, ובחלקו בעובדה שהמדינה הזאת היתה צריכה לצמוח מהר.

"תקציב הביטחון – עולה השאלה אם הוא סביר ביחס לאיומים שעומדים בפני ישראל; אחרי מלחמת לבנון השנייה התברר שצריך להגדיל את תקציב הביטחון, אבל בצורה מתונה מאוד ותוך התנהלות של המערכת. בעתיד הנראה לעין – הישועה בתקציב לא תבוא מתוך תקציב הביטחון. בחינוך אין הרבה מה להרחיב", אמר.

טרכטנברג הוסיף כי הוא סבור שהמטרה המקרו כלכלית הראשונה של ישראל היא הורדת היחס חוב-תוצר לרמה של פחות מ-60% לאורך זמן והגירעון צריך להיות 1% תוצר. "לצורך כך צריך ששנים רבות יהיה עודף תקציבי", אמר.

ביחס לגודלה של הממשלה הנוכחית אמר טרכטנברג: "אנחנו נמצאים במהלך של הורדה מכוונת של גודל הממשלה במספר רב של שנים. התחלנו בגודל ממשלה בלתי סביר – יותר מ-50% – שהכביד על המשק, והיה צריך מהלך ארוך טווח שיוריד את גודל הממשלה לרמה סבירה, שתתאים למדינות ה-OECD. על כך צריך לפרגן למשרד האוצר, זה אחד המעשים הגדולים שקרו במדינת ישראל. אבל המנגנונים שהובילו להורדת גודלה של הממשלה המשיכו לפעול. כעת צריך להיכנס לתהליך שיבלום את התהליך – זו השעה לעשות את הדיון בכך".

"האיום האיראני, המשבר הכלכלי, הפשיעה ברחובות, קריסת מערכת החינוך- הבעיות אלה הן מאחורינו, כל שנותר לראש הממשלה לעסוק בו הוא הגמשת היכולת לסגירת מרפסות, הדבר מעורר השתאות" כך אומר גיל פלוטקין, ממטה המאבק נגד הפרטת קרקעות ישראל "נאומו של ראש הממשלה בפורום קיסריה והתעסקותו האובססיבית בסגירת מרפסות אינה אלא מסווה לכוונתנו האמיתית- הפרטת קרקעות ישראל והעברת הבעלות על אדמות המדינה לידי חבריו בעלי ההון הלוטשים עיניים לנכס הציבורי המשותף החשוב ביותר".

"את הפרטת קרקעות המדינה מנסה ראש הממשלה לבצע במסווה של רפורמה במנהל מקרקעי ישראל ותחת הנימוק של סגירת מרפסות" הוסיף פלוטקין "זהו ניסיון לזרות חול בעיני הציבור, גם להפרטה יש גבולות והפרטת הקרקעות היא קו אדום שאין לחצות אותו".

"אגב לנושא המרפסות, גם ירון ביבי, מנהל המנהל אמר בכנסת כי מזה עשר שנים לא נזקקים למנהל לסגירת מרפסות. נראה כי שוב כמו בקרנות הפנסיה לפני חמש שנים, ביבי מדבר על שינוי קטן לטובת האזרח ובסוף מוכר אותנו בזול לבעלי ההון."

לפרטים נוספים: אורי מתוקי, דובר מטה המאבק בהפרטת הקרקעות - 054-6734484

מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, אומר בראיון ל-ynet כי נסיון העבר גורם לרתיעה אוטומטית מהמילים "בנימין נתניהו" ו"רפורמות", וכי הדבר מקשה לקדם את הרפורמה באדמות המדינה, למרות נחיצותה והתועלת הרבה הטמונה בה

האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעורר התנגדות לרפורמה בקרקעות המדינה ומזיק ליחסי הציבור שלה? אם שואלים את מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, הרי שהתשובה חיובית, גם אם שלא במתכוון. כך, בכל אופן, עולה מדברים שאמר בראיון ל-ynet בסוף השבוע. "אנשים שומעים את המילים 'ביבי נתניהו' ו'רפורמות' ונהיה להם רע, בגלל התדמית שדבקה בו ובגלל שזה מזכיר להם רפורמות אחרות של נתניהו, שאין להן שום קשר לרפורמה במינהל", הוא אומר. "אם ראש הממשלה לא היה כרגע נתניהו, יכול להיות שהיה לנו יותר קל לשכנע את הציבור 'לקנות' את הרפורמה.

"הרפורמה במינהל היא רפורמה חשובה מאוד, שהייתה בתכנון הרבה לפני שנתניהו היה ראש ממשלה, ואף עוד לפני שהיה שר אוצר", אומר ביבי. "היא מבוססת על החלטות ממשלה והמלצות של ועדות כמו דו"ח ועדת גדיש ואחרות, שאושרו בעבר על ידי ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט, אך חלק מהן לא יצאו לפועל - בגלל הצורך לשנות את 'חוק יסוד: מקרקעי ישראל', כך שניתן יהיה להעביר בעלות לדיירים בהיקף גדול יותר מכפי שאפשר כיום. מצד אחד, נתניהו עוזר לנו לקדם את הרפורמה בגלל שהוא בולדוזר, ומצד שני, הוא עושה לה שם רע, שלא בכוונה.

שיעורי הבית של כרמל שאמה

דבריו של ח"כ כרמל שאמה בנוגע לרפורמת הקרקעות של ישראל, שפורסמו כאן אתמול, מביכים ומעידים על בורות. כמו רבים אחרים שנמנעים מדיון ציבורי באחד המהלכים הקריטיים בהיסטוריה, הוא רוצה לסגור פשרה ולהגיע הביתה בשעה נורמאלית

עידו אפרתי | 6/7/2009 7:27

דבריו של ח"כ כרמל שאמה בנוגע לרפורמת הקרקעות של ישראל, שפורסמו כאן אתמול, מביכים, מעידים על בורות, ובעיקר - צריכים להדליק נורה אדומה לכולנו.

דברים אלה מאפיינים את הלך הרוח הפוליטי של העידן הנוכחי, שבו כל ח"כ ממהר להתראיין ולבחוש בכל נושא, בין אם הוא בקיא בו ובין אם לאו. הדבר מדאיג עוד יותר כאשר מדובר בבכיר בוועדת הכלכלה ובאחת הרפורמות המהותיות בהיסטוריה של המדינה.

אם לשפוט על-פי דבריו של שאמה, קשה להאמין שקרא את פרוטוקול ישיבת הממשלה מ-12 במאי השנה, שאליה צורפה גם החלטת הממשלה בנוגע להפרטת קרקעות המדינה. קשה גם להאמין כי הטה אוזנו בקשב לדברי המתנגדים ליישום הרפורמה - שהרי אין קשר בין דבריו להחלטת הממשלה או לטענות המתנגדים.

משתמע מדבריו כאילו מדובר בעוד החלטה ממשלתית שהפכה לזירת קרב פוליטית, שיש למצוא כאן פשרה מיידית, לאשר ולעבור הלאה, מבלי לעצור כדי לקיים דיון ציבורי הולם.

אז לך, ח"כ שאמה, ולאחרים שעדיין לא מצליחים לעשות סדר ב"סלט" הזה שנקרא "הרפורמה במינהל", כמה הבהרות שימנעו מבוכה בעתיד:

1. נושא שיעור האחוזים של קרקעות ישראל שיופרטו מעולם לא עלה לדיון, ואין בו כל פתרון לטענות המתנגדים - מדובר בסוגיה עקרונית ולא בשאלה של מספרים.

חלקה הראשון של הרפורמה, שבמסגרתו יועברו לבעלות פרטית דירות, בתים פרטיים ובתי עסק שניצבים על קרקעות המדינה, עובר בשקט יחסי. יש בכך היגיון צרכני, שמשמעותו העיקרית - הרבה פחות כאב ראש בירוקרטי לאזרח. החלק הזה מקובל כמעט על כל הנוגעים בדבר.

2. חלקה השני של הרפורמה - שיווק הקרקעות העתידי באמצעות מכירה (ולא לחכירה כפי שמקובל כיום) הוא זה הזוכה לכינוי מעורר האימה - "מוכרים את אדמות המדינה לעשירים". הוא זה שמדיר שינה מעיניהם של המתנגדים. ומה הפתרון של שאמה? להפריט "רק"

מיליון דונם.

כדי להבין את יחסי השטחים ולסבר את האוזן, מאז קום המדינה (ואפילו עוד בטרם לכך) ועד היום, השתמשו בקרקעות המדינה לבניית דירות, בתים ובתי עסק בהיקף של 250 אלף דונם (מתוך 22.5 מיליון דונם - שטחה של מדינת ישראל). כלומר לדידו של שאמה, קרקעות המדינה יופרטו רק ב"200 -250 השנים הבאות, אחר כך כבר נסתדר. קשה לדמיין גורם שיתייחס לפשרה הזו ברצינות.

3. מעבר לכך, טענתם של המתנגדים מתייחסת למישור העקרוני - שמיטת השליטה והבעלות בקרקעות המדינה מידיה והעברתן לידיים פרטיות (גם אם מדובר במעמד פורמאלי בלבד). בין אם מדובר ב-0.5% ובין אם ב-80% המתנגדים לרפורמה טוענים כי מנגנוני הפיקוח על הפרטת הקרקעות אינם חזקים דיים כדי לעמוד מול בעלי אינטרסים חזקים ולשמור על האינטרס הציבורי.

כך למשל, באדם, טבע ודין טוענים כי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הגוף החדש שישלוט במדיניות שיווק הקרקעות - ישנם רק 9 חברים: שר ממונה, 6 נציגי ממשלה ו-2 נציגי מינהל. אין ולו נציג אחד של הגופים הירוקים - או של כל מי שלא ניתן להטותו על-ידי לחץ ממשלתי קואליציוני.

4. בנוסף , המתנגדים טוענים כי גם ועדות התכנון (המקומיות והמחוזיות) חשופות לאותם לחצים ושחיתויות. נכון שהוחלט עקרונית שקרקעות המדינה ישווקו לאחר התכנון, אבל אין שום גורם שיבטיח זאת - סעיף 15 ב', בהחלטת הרפורמה כבר פותח לכך פתח ראשוני: "מתן אפשרות להקצאת זכות בעלות או זכות לגבי בעלות בקרקעות, המיועדות בתוכניות מתאר מקומיות לפיתוח, על אף שלא חלה עליהם תוכנית מפורטת" .

כל אלה הם רק חלק מהסוגיות שנמצאות על פרק - אבל בוועדת הכספים ובלשכת נתניהו כבר נושפים בעורף, ושאמה? כמו רבים אחרים שנמנעים מדיון ציבורי באחד המהלכים הקריטיים בהיסטוריה, רוצה לסגור פשרה ולהגיע הביתה בשעה נורמאלית.

"קשה לבנות, קשה לקנות, קשה לתכנן ואפילו לשפץ", אמר ראש הממשלה נתניהו ביום חמישי שעבר בפורום קיסריה, ודיבר על הקושי לסגור מרפסת. הוא ציטט, ברפרוף מביך, ממסמך שניסח משרד האוצר בעבור מינהל מקרקעי ישראל: "הרפורמה בקרקעות - שאלות ותשובות". המדובר במסמך זרוע בהבטחות ורודות, שמטרתו שקופה: לטשטש את המהלך חסר התקדים שעומדת הממשלה לבצע במשאב הלאומי הנדיר והמשמעותי ביותר - הקרקע.

במסווה של יישום המלצות ועדת גדיש על הצורך בהתייעלות במינהל, עומדת הממשלה לשמוט מידיה, וחמור מזה - מידי הציבור - את הריבונות על תכנון הקרקע ושימושיה, הנוף, משק המים, החלוקה בין שטחים ירוקים ואדמה חקלאית לשטחים עירוניים צפופים, בין מרכז לפריפריה ובין עיר לכפר. כל זאת בחופזה, ותוך שימוש בעייתי בחוק ההסדרים - בניגוד לחוות דעת חריפה של היועצת המשפטית של הכנסת, שלפיה חוק ההסדרים איננו המסגרת המתאימה לרפורמה בהיקף כזה.

המסמך מבטיח שהפרטת הקרקע, כלומר העברת השליטה בכל האדמות היקרות במרכז הארץ מידי המינהל, כלומר המדינה, לידי כל מי שירצה לקנות אותן - היא מנוע צמיחה נפלא, שיוריד את מחירי הדירות ויחסל אחת ולתמיד את הביורוקרטיה המסורבלת של התכנון.  

זהו סלט מבולבל ומטעה. מחירי הדירות בישראל אכן גבוהים, אבל אפשר לסייע לצעירים באמצעות בנייה מסובסדת להשכרה, פטור ממסי הנדל"ן ועוד. מכירת קרקע יקרה במרכז ליזמים פרטיים עלולה דווקא לייקר את הדירות, וכבר היו דברים מעולם. ליזמים המחזיקים בקרקע עדיף להפעיל אמצעים שונים, כשרים יותר ופחות, כדי להשביח את ערכה ולמכור הלאה או לבנות בזמנם החופשי. ההתרסקות של "חפציבה" אמורה לשמש פעמון אזעקה בעניין זה.  

"כל חוכר יוכל לקנות את דירתו", מבטיח האוצר, אלא שתיקון לחוק בעקבות המלצות גדיש כבר מאפשר זאת מ-2006. הרפורמה משנה את הסעיף הזה מ"מכירת דירה בבנייה רוויה" (החוכר יוכל לקנות את דירתו הפרטית) ל"מכירת נכס נדל"ני" (כל אדם יוכל לקנות כל נכס) ומרחיבה לאפשרות קניית קרקע שאין לגביה תוכניות מתאר! כלומר - כל אחד יוכל לקנות כמה קרקעות מדינה שירצה, לזרז הפשרת קרקע לא מתוכננת ולבנות ככל שיחפוץ. טוב, לא כל אחד. כל אחד מחמשת בעלי ההון שממילא קונים כאן כל דבר.

ולא מדובר בנגב או בגליל. את הקרקעות שם תקבל הקק"ל, שנציגיה במינהל כבר אישרו את הרפורמה. שם, באזורים שבהם מי שזקוקים לדיור הם בעיקר ערבים, תחזיק הקק"ל את הקרקע קרוב לחזה היהודי, ואילו במרכז יחגגו יזמי הנדל"ן הפרטיים על חשבון התשתיות וצורכי הציבור. מי שלא מאמין - שיבקר בהרחבה השערורייתית שבנה דוד אפל בגנתון, תוך עקיפת אותם הליכים ותוכנית מתאר שהרפורמה מבקשת לבטל.

הסרבול שנתניהו קבל עליו קיים ביתר שאת בארצות שאנחנו נוהגים להתקנא בהן. קשה למצוא עוד מדינה של סוגרי מרפסות כמו ישראל, לתפארת הכיעור וחוסר ההתחשבות בזולת. בניו יורק ובאמסטרדם אסור להחליף שמשת חלון בלי רשיון מהעירייה. על התכנון הכולל בישראל ממונה אחד הגופים המקצועיים ביותר, מינהל התכנון במשרד הפנים. הוועדות המקומיות, האחראיות על התכנון המפורט, אכן סובלות מחולשות שונות, שהעיקרית בהן היא מעורבות מסוכנת של פוליטיקאים תאבי פיתוח נדל"ני. הרפורמה רק תחמיר את הבעיה הזאת, כי ב"רשות המקרקעין" שתוקם במקום המינהל המחליטים הבלעדיים יהיו נציגי הממשלה והקק"ל (כולל זכות וטו לשר הממונה). הגופים האמונים על תכנון, זכויות אזרח, שמירת החוק ואיכות הסביבה - כולם בחוץ.

לא מנוע ולא צמיחה, לא מגורים לכולם ולא התייעלות, אלא הפקרת התכנון, הרזרבות והרגולציה, לטובת ההון המקורב לשלטון, שמעתה יחזיק גם אחוזות ואדמות פרטיות לרוב. בנק שמנהליו סרחו יכולה הממשלה להלאים, אבל איך היא תשיב לציבור קרקע שנבנו עליה כפר נופש, קאנטרי קלאב ובריכה?

שקית עפר שנשלחה לכל 120 חברי הכנסת על ידי מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל עוררה היום (ד') בהלה במשכן הכנסת, לאחר שעוזריו של סגן השר איוב קרא (ליכוד) חששו כי מדובר ברעל או באבקה מסוכנת. לאחר בדיקה התברר כי מדובר באקט מחאה נגד הפרטת קרקעות המדינה, שעליו התריעו הארגונים המוחים מראש.

עוזריו של סגן השר קרא ככל הנראה לא שמו לב להודעות שפירסם אתמול מטה המאבק, והזעיקו חבלני משטרה מחשש שמאחורי שקית העפר ישנה כוונת זדון כלשהי. ליתר ביטחון החרימו החבלנים את השקית שנשלחה לקרא, ושלחו אותה לבדיקות מעבדה.

מטה המאבק נגד הרפורמה במקרקעי ישראל, שעתידה לאפשר לחברות ולבני אדם פרטיים לרכוש קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל, שלח היום אתמול והיום מכתבים לכל חברי הכנסת, ובכלל זה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאליהם צורפה שקית ובה "אדמת ארץ ישראל".

למשלוח צורפה הודעה בזו הלשון: "אנו ממליצים לך לשמור על פריט יקר ערך זה, שכן תוכנית הממשלה הנוכחית תביא לכך שבעוד מספר שנים כלל לא יישארו קרקעות בידי הציבור ומנהיגיו".

יועצו של קרא: "אנחנו לא לוקחים צ'אנסים"

מנדי ספדי, יועצו הבכיר של סגן השר איוב קרא, פתח היום אחר הצהריים את מעטפות הדואר שהגיעו ללשכתו של סגן השר. כשהבחין בשקית האדמה חשש כי מדובר בחומר מסוכן והזעיק למקום את אנשי משמר הכנסת. בתוך דקות הגיע למקום חוליה מיוחדת של המשמר, כולל חבלן וכלב גישוש, מאותם כלבים הסורקים כל יום את אולם המליאה ואת לשכות השרים בכנסת.

לאחר בדיקה קצרה ניתנה הודעת הרגעה כשהתברר כי מדובר בסך הכל באקט מחאה נגד הרפורמה בקרקעות. ליתר ביטחון לקחו אנשי המשמר את שקית העפר לבדיקה. מנדי ספדי, עוזרו של קרא, אמר: "טוב שזה רק אדמה, אבל אנחנו לא לוקחים צ'אנסים. ליתר ביטחון הזעקנו את המשמר".

יש דברים שלא מפריטים!

ביבי מוכר את קרקעות המדינה לבעלי ההון. בקרוב, אי אפשר יהיה לקנות בית בארץ הזו.

ביום שני, בחסות הכותרת השקרית "הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל" מתכוונת להעביר ממשלת נתניהו את המהפכה הגדולה והמסוכנת ביותר בתולדות הציונות – מכירת אדמות המדינה.

למה זה רע?

·         הפרטת קרקעות ישראל היא אסון כלכלי-חברתי, הטייקונים בארץ ובעולם יוכלו להשתלט גם על האדמה עליה אנו חיים ובכך ישיגו שליטה מוחלטת במשק הישראלי.

·         הפרטת קרקעות ישראל תביא להתייקרות מחירי הדירות, כך שלא ניתן יהיה לקנות בית בארץ הזו.

·         הפרטת הקרקעות מנוגדת לערכי הציונות - "וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת", העברת הבעלות על הקרקע תפגע באינטרס הלאומי והסביבתי.

הצטרפו אלינו ביום שני בשעה 17:30 לגן הוורדים!

מאמץ של הרגע האחרון למנוע את הפרטת הקרקעות: מחר, יום א', בשעה 18:00 תחל בגן הוורדים, מול כנסת ישראל, הפגנת 'מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל', בהפגנה צפויים לקחת מאות משתתפים מ- 27 תנועות וארגונים.

תחת הכותרת "ביבי מוכר את ישראל" מתכננים מאות פעילים מכלל הארגונים הפועלים כנגד הפרטת הקרקע (מטה המאבק בהפרטת הקרקעות,הקואליציה האזרחית סביבתית ועוד),להפגין מחר אל מול הכנסת בקריאה להצביע נגד תוכנית ראש הממשלה להפרטת קרקעות ישראל.

בכוונת המפגינים להציג עוגת ענק (4X2 מטרים) בצורת ארץ ישראל, ממנה יחתוך "נתניהו"*  חתיכות ויחלק לבעלי ההון* שיבלסו את חבלי הארץ להנאתם.

מוקדם יותר יסמנו כ-100 מחברי מטה המאבק את "דרך הרצל לכנסת". פעילי המטה יכבשו את הצמתים בין הר הרצל לכנסת ישראל "אנו מסמנים את הדרך מהציונות לנדל"ן- מדרכו של הרצל לדרך שבה עלולה לבחור כנסת ישראל- להפוך את אדמות המדינה לסחורה" 

הנוער העובד והלומד

כל הציבור מוזמן להפגנת ענק מול משכן הכנסת

ההפגנה תתחיל בשעה 17:30 בגן הורדים, סיום משוער

.בשעה 20:00

שימו לב - מועד ההפגנה נקבע בסמוך למועד ההצבעה בכנסת, לכן ייתכנו שינויים. 

כל עדכון או שינוי יופיע כאן, באתר מטה המאבק.

בואו בהמוניכם. 

לחצו כאן לפרטים נוספים

 [caption id="attachment_1670" align="aligncenter" width="448" caption="תמונה מקדמת הבמה"][/caption][caption id="attachment_1671" align="aligncenter" width="299" caption="רותם מפגינה ומחייכת"][/caption][caption id="attachment_1672" align="aligncenter" width="299" caption="המפגין הצעיר ביותר..."][/caption][caption id="attachment_1673" align="aligncenter" width="299" caption="מפגינים מכל קצוות הקשת הפוליטית"][/caption][caption id="attachment_1674" align="aligncenter" width="448" caption="מפגינות מתנועת הנוער העובד והלומד"][/caption][caption id="attachment_1675" align="aligncenter" width="300" caption="עוגת ארץ ישראל מחולקת לבעלי ההון"][/caption][caption id="attachment_1676" align="aligncenter" width="300" caption="צובאים על הכנסת"][/caption][caption id="attachment_1682" align="aligncenter" width="300" caption="מגפינים מכל הגילאים"][/caption][caption id="attachment_1683" align="aligncenter" width="300" caption="לא להפרטת הקרקעות!"][/caption]

הסתיימה ההפגנה של 'מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל'

מול מאות פעילי המטה נאמו חברי הכנסת אורי אריאל (איחוד לאומי), שלי יחימוביץ' (עבודה), נחמן שי (קדימה) ועותניאל שנלר (קדימה) שקראו לאחד כוחות מימין ומשמאל כי "אין לנו ארץ אחרת".

"ביבי הטבח" חתך עוגה ענקית בצורת ארץ ישראל וחילק ל"בעלי ההון" שבלסו את חלקי הארץ להנאתם.
הטקס נחתם בדבריו של פעיל המטה שאמר: "את שמות חברי הכנסת שיצביעו בעד מכירת אדמות העם היהודי לא נשכח לעולם. נזכור את שמותיהם ונעבירם לדורות הבאים"

כנסו לראות כתבות בנושא:

מתנגדי הרפורמה במינהל הפגינו מול הכנסת - Ynet

עשרות מפגינים בכנסת נגד הפרטת הקרקעות - NRG

"ביבי, ברק ואלי ישי מוכרים את ישראל" - ערוץ 7

לשכת השמאים: "הרפורמה במינהל היא אחיזת עיניים" - כלכליסט